שאל את הרב

  • הלכה
  • שאלות כלליות

להנות לכתחילה מהעולם הזה

undefined

הרב ש. יוסף וייצן

כ"ד אדר א' תשע"א
שאלה
א. האם מותר לכתחילה להנות מהחיים ללא קשר לעבודת ה’, סתם לכייף ולשמוח. מהי הדרכת התורה לכך, האם שייך התענגות לא על ה’ ולא כדי שההנאה תעזור לעבודה. לא באידיאל של לקדש את החומר וכו’? ב. האם מותר לצחוק בימים אלו או האם הדין של "אסור לאדם למלא את שחוק פיו בעולם הזה" קיים ומונע את הצחוק? האם ניתן לציין מקורות לשתי השאלות בעד ונגד. בתומ"ר
תשובה
לצערי אין לי זמן להביא לקט מקורות. בכל אופן בנוגע להנאה מן העולם הזה שלא לשם שמים אלא סתם יש בכך בעיה. המפגש עם החומר כדבר עצמי הוא מסוכן ויכול להוריד את האדם. כל הערך של החומר הוא מצד מה שהוא מכיל בתוכו צורה פנימית. החומר כשלעצמו, במנותק מהערך והצורה, מוריד את האדם. על כך מבוסס ספר מסילת ישרים שהדרכותיו התקבלו על כל התנועות ביהדות. על כך מבוסס על המהר"ל מגדולי המחשבה. גם הרב קוק בספרו עין איה אומר זאת במקומות רבים. האיסור למלא פיו שחוק בעולם הזה קיים גם בימינו. כך עולה מדברי הט"ז בס' תק"ס, ז ומדברי הפרי מגדים שם. "שחוק בעה"ז. כ"כ בשם רבינו יונה דמשמע גם שלא בזמן הגלות דלא כנוסח הטור שכתב בגלות הזה ונלע"ד שיש חילוק בזה דלענין שמחה שאינו של מצוה ודאי אסור אפי' שלא בזמן הגלות למלא פיו שחוק אבל בשמחה של מצוה היה היתר בזמן שב"ה קיים כגון שמחת בית השואבה ושמחת דוד שהיה מכרכר בכל עוז ובזמן הגלות ערבה כל שמחה ואפי' בשמחה של מצוה, כגון: בחתונה או פורים מ"מ לא ימלא פיו שחוק כנלע"ד נכון". ונראה שהדין של מילוי שחוק שנובע מצד החורבן על כך בזמנינו ב"ה הדברים הולכים ומשתנים ואין צורך להרגיש את החורבן בכל עת. אולם ההלכה שמורה לנו להזהר בדברי הרשות ולא להיגרר אחריהם בכל האישיות שלנו כהדרכה מוסרית שייך גם בזמן הזה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il