שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • שאלות פרטיות בסוגיות שונות

פירוש של פסוק בשמואל ב פרק ז’ פס’ י

undefined

הרב יוסף אפריון

כ"ד סיון תשע"א
שאלה
"וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיו וְשָׁכַן תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז עוֹד, וְלֹא יֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה. " האם הקב"ה התכוון שלאחר ששלמה יבנה את בית המקדש יהיה לנו טוב עד עולם. האם זאת הבטחה? ואם כן אז מה קרה? בתודה .
תשובה
הגמרא בברכות ז דורשת את ההבדל בין הפסוק שהבאת לפסוק מקביל בדברי הימים (א יז ט): "וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיהוּ וְשָׁכַן תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז עוֹד וְלֹא יוֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְכַלֹּתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה". בשמואל כתוב לענותו: לשון עינוי וצרה ובדברי הימים לכלותו: לשון כליה. ואומרת הגמרא: "בתחילה לענותו ולבסוף לכלותו" ומבאר רש"י: בתחלה - כשנבנה הבית נבנה על מנת שלא לענות עוד אויבים לישראל. ולבסוף - כשחטאו, נגזר עליהם ענוי, ותפלתם מגינה עליהם מן הכליון. כלומר, אכן בתחילה היתה הבטחה שלא יענו את עם ישראל ולבסוף לאחר החטאים ההבטחה מועילה שעם ישראל לא יכלה אולם צרות ועינויים יתכן שיהיו. וכ"כ הרד"ק בשמואל: "וכן אמר בדרש א"ר שמואל ב"ר יצחק משיבנה בית המקדש ינתנו יסודות לעולם שנאמר ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיו וגו' ואמר בתחלה כשנבנה בית המקדש אמר שלא יענה אותם אויב ולבסוף כשחטאו משנבנה בית המקדש אמר שלא יכלה אותם מכל וכל אבל יענה אותם אויב לעונש חטאתם". [הקושי בכל זה שהגירסא שלנו בפסוק בדברי הימים היא 'לבלותו' לשון בליה (שמשמעותו לכאורה צרות ועינוי) ולא 'לכלותו'. עיין במנחת שי על הפסוק שם. [נדפס במקראות גדולות]
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il