שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • לשון הרע

לשון הרע

undefined

הרב שמואל הולשטיין

כ"ד סיון תשע"א
שאלה
1)בהלכות רכילות כלל ח בסעיף ה כותב בחפץ חיים שאם אשתך אומרת לך לשון הרע על אחרים אתה צריך לגעור בה על כך שאמרה לשון הרע... אך בספר "בגן השלום" כתב שאתה צריך לשמוע את אשתך גם אם היא מספרת לשון ולהקשיב לה כי עדיף שלא תספר את זה לאחרים ולמרות כך לא לקבל את זה בלב כמובן... מה עדיף? 2)בהלכות לשון הרע כלל ו סעיף ח כותב החפץ חיים כותב שאם יצא אדם מבית דין חייב וסיפר לך שבית דין לדעתו טעו למרות כך עליך לדון את בית הדין לכף זכות שנתנו דין צדק.. אך האם אין עלינו לדון את האדם החייב לכף זכות? למרות שבית הדין קבע אחרת?
תשובה
שלום וברכה, 1. את הספר בגן השלום איני מכיר ולא למדתי בו עדיין. מרן החפץ חיים כותב כי לשון הרע שייך גם באשתו, מבחינה מסויימת אף יותר חמור, היות וחוץ מעצם הלשון הרע [שאכן ניתן להקל את חומרתו אם לא מקבלים את הדברים], מתרגלים בני הזוג לספר זה לזו לשון הרע. לכן נראה לי כי צריך לקבל את דבריו של מרן החפץ החיים, לאורו אנו הולכים, אולם כמו בכל דבר - צריך ללמוד מתי יש להעיר, ומתצי יש לשתוק, וגם כשרוצים להעיר ללמוד היטב היטב כיצד לעשות זאת ללא שום התנשאות וללא שום שמץ של פגיעה חלילה בשני\ה. הטוב ביותר בדרך כלל זה להעיר לעצמך כשאתה חוטא ומכך תלמד אשתך לבד על עצמה. 2. מרן החפץ חיים כותב בכמה מקומות כי ככל שאדם יותר גדול, החובה ללמד עליו זכות יותר גדולה. בית הדין הינם רבנים מגדולי ישראל וודאי שהחובה ללמד עליהם זכות היא גדולה מאוד. כמו כן, התורה מלמדת אותו שבית הדין זהו מקום לבירור האמת, וממילא במקום בו בית הדין פסק הרי הם מוחזקים בעינינו כפוסקים אמת. ולכן ודאי שיש לדונם לכף זכות [אפילו אם ידוע לנו לכאורה שטעו]. כל זה אינו סותר את העובדה כי יש לדון לכף זכות גם את זה זבית הדין פסק לרעתו. בתפילה שירבה ה' שלום בינינו ונזכה לשמור פינו, ויתקיים בנו "נצור לשונך מרע... בקש שלום ורדפהו".
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il