שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • הדלקת נרות

הדלקת נרות חנוכה בדירת שרות לאומי

undefined

הרב עזריה אריאל

שאלה
מה הדין לגבי הדלקת נרות בדירת שרות לאומי? האם בנות שרות יוצאות ידי חובה בהדלקת הנרות שבביתן? ואם רוצות להדליק- האם רשאיות לברך? תודה רבה וחנוכה שמח.
תשובה
לשואלת, שלום! בת מעדות אשכנז בוודאי יכולה להדליק ולברך, ומסתבר שאף חייבת. בת מעדות המזרח - דינה שנוי במחלוקת. מסתבר לעניות דעתי שגם היא חייבת להדליק, אבל מאחר שאתן קבוצת בנות בדירה, יש לוודא שכל הבנות תנהגנה באותה צורה (משום איסור "לא תתגודדו"), ואם התגלעו חילוקי דעות עדיף שתשאלו את הרב הקבוע שלכן ותלכו כולכן על פי דעתו. הרחבה: דין הדלקת נרות של רווק שאינו גר בבית הוריו שנוי במחלוקת. בגמרא (שבת כג ע"א) נאמר שאדם נשוי שמתגורר תקופה מסוימת מחוץ לביתו יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אשתו בביתו, ומשמע ממנה שהדלקה על ידי ההורים אינה מספקת: הגמרא מספרת על האמורא רבי זירא, שהתרחק ממשפחתו לצורך לימודיו, ועד נישואיו היה חייב בהדלקה וטרח להשתתף כספית בנרו של המארח על מנת לצאת ידי חובה, ואחרי נישואיו הפסיק לעשות זאת וסמך על הדלקת אשתו. בהנחה המסתברת שגם קודם נישואיו היו הוריו מדליקים בביתם - משתמע שהדלקתם לא פוטרת בן רווק. אולם הפוסקים חלוקים בשאלה זו: ב'מחזור ויטרי' (מבית מדרשו של רש"י, סימן רלח) נאמר: "והבאים ממקום אחר ללמוד תורה חוץ לביתם, או אורח, אינו צריך להשתתף בפרוטה [בנרו של בעל הבית המארח] אם יודע שאשתו או אביו ואמו מדליקים במקומם", הרי שלדעתו ניתן לצאת ידי חובה בהדלקת ההורים גם אם לא גרים אצלם כרגע. לעומת זאת בשו"ת מהרי"ל (סי' קמה) נאמר שרווק אינו יכול לסמוך על הדלקת הוריו, וזוהי הדעה המקובלת בין נושאי כלי השולחן ערוך (מגן אברהם סי' תרעז סק"א, משנה ברורה שם ס"ק א-ב, ועוד), ובלשון בעל 'ערוך השולחן' (סימן רסג ס"ה): "נר שבת - כנר חנוכה, שהיא מצוה וחובה על כל אחד להדליקה, והיינו שכל משפחה חייבת בהדלקת הנר.. ואם אין לו אשה והוא באכסניא... ואפילו יש לו במקום אחר אב ואם המדליקין, כיון שהוא גדול - הוא כבעל הבית בפני עצמו וחלה עליו מצות נר של שבת, ואינו דומה לכשהוא בבית אביו ואמו שהוא נכלל בכלל המשפחה". פוסקי ימינו חלוקים בשאלה זו לגבי חיילים ובני ישיבות: יש סוברים שהם יוצאים ידי חובה בהדלקת הוריהם (הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שו"ת יחווה דעת ח"ו סי' מג), ויש סוברים שהם עומדים ברשות עצמם (מו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל, במכתב שנדפס ב'מקראי קודש - חנוכה' מאת הרב הררי, עמ' קנה). יש להדגיש שמחלוקת זו איננה "מחלוקת ספרדים ואשכנזים": הוראות של רב ספרדי נוגעות גם לאשכנזי ולהיפך, אלא אם כן הבסיס למחלוקת הוא מחלוקת קדומה בין השולחן ערוך לבין הרמ"א (הדגיש זאת הרב שפירא שם). מחלוקת זו גם חוצה עדות, ויש פוסקים אשכנזים שפטרו את בני הישיבות ומאידך פוסקים ספרדים שחייבו אותם (ראו 'מקראי קודש' עמ' קיד-קטו). ונראה לעניות דעתי שהדעה הרווחת יותר בפוסקים היא לחייב את הרווקים שמחוץ לביתם, ומאחר שזה מה שעולה מפשטות הגמרא, כאמור - יש להכריע כך. כל זאת כאשר הבן או הבת אינם עצמאים כלכלית, אבל אם הם עצמאית כלכלית ויש להם דירה משלהם (אפילו בשכירות, המשולמת מכיסם) - הכל מודים שהם חייבים בהדלקה. נראה שדין בנות השירות הלאומי זהה לזה של החיילים ובני הישיבות, ו"הבית" עבורכן הוא בית ההורים, למרות הבדלים מסוימים בזיקה לבית ההורים (בדרך כלל ביקורים יותר תכופים בבית, ומאידך יותר עצמאות כלכלית). אם כן, דינכן תלוי במחלוקת הנ"ל, וההכרעה הנ"ל תקפה גם לגביכן. על פי הדעה הפוטרת, האם אתן רשאיות להדליק בברכה? נקודה זו שנויה במחלוקת נוספת, והיא באמת תלויה במנהג העדות: שיטת השולחן ערוך (סי' תרעז ס"ג ובבית יוסף שם) היא שמי שפטור מלהדליק כי מדליקים בביתו אינו רשאי להחליט שהוא לא יוצא ידי חובה בהדלקה זו אלא מדליק עצמאית. ואילו הרמ"א (שם) סובר שגם מי שיוצא ידי חובה בהדלקתם של אחרים רשאי להחליט מראש שאינו יוצא ידי חובה ולהדליק בעצמו. אם כן, לשאלתכן: בת אשכנזית בוודאי יכולה להדליק ולברך בעצמה, כי גם אם יכלה להיפטר על ידי הדלקתם - היא רשאית להיפרד מהוריה ולהדליק בברכה (אפילו כשהיא בביתם). ואילו בת ספרדית תלויה במחלוקת הנ"ל, וכאמור, מסתבר לעניות דעתי שאף היא צריכה להדליק בברכה. ברם, מכיוון שהדבר תלוי במחלוקת יש להקפיד שמנהגכן בדירה יהיה אחיד ולשם כך אולי עדיף שתפנו לרב הקבוע שמלווה אתכן ותשאלו לדעתו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il