שאל את הרב

ההשגחה והשפעת התורה בעולם בהשקפת הרמב"ם

undefined

הרב עזריה אריאל

י"ז ניסן תשע"ד
שאלה
הרמב"ם מפרש שהלוחש על המכה אין לו חלק לעולם הבא כי הוא עושה את התורה רפואות וסגולות וכו’ אז זה אומר שהתורה היא לא איזה אמצעי להשיג דברים בזה העולם בצורת סגולות. וגם הפירוש שלו שאני לא כ"כ הבנתי לגבי מקומה של ההשגחה הפרטית נראה לי גם מתחברת לנושא ומראה שהקב"ה לא מכופף את כללי הטבע. אם כן במה מתבטאת השגחת הקב"ה בעולם? בהופעות על טבעיות? גם במקרי הצלה פרטיים שהם בדרך הטבע? ואם כן מתוך כך מה התורה פועלת במציאות איזה מקום היא תופסת בעולמו של האדם? אני מנסה להבין אם העולם הוא כ"כ פועל על פי חוקי הטבע, והכל זה הופעות טבעיות: המשיח, בית המקדש כל מקרה שקורה לאדם אז איפה הצד הא-לוקי מתבטא? (אולי בתוך המציאות אבל איך בדיוק?) אולי אנסה להיות מסודר השאלה היא על נס-טבע בהשקפת הרמב"ם ומתוך כך המבט על כל המושגים הא-לוקיים והתורניים במציאות. תודה רבה וסליחה על הבלגן בשאלה
תשובה
לשואל, שלום ומועדים לשמחה! 1. יש להפריד בין שתי שאלות: כיצד הקב"ה מתערב בעולם, נותן שכר ועונש וכדומה ומקדם את העולם לייעודו; ומה תפקידם של חפצי המצוות בעניין זה: פסוקי תורה, מזוזה, וכדומה. 2. לדעת הרמב"ם הקב"ה ממעט מאוד להפר את חוקי הטבע, כלומר, לחולל נס על-טבעי, ואין לטעון להפרה כזו, לא לגבי העבר ולא לגבי ההווה ולא לגבי העתיד, אלא אם כן יש הוכחה מפורשת לכך (כמו קריעת ים סוף, למשל). כך כתב הרמב"ם, למשל, באגרת תחיית המתים (מהדו' הרב שילת ח"א עמ' שס-שסא): "...שהשתדלותנו והשתדלות כל איש תבונה מהיחידים [=תלמידי חכמים] – היפך השתדלות ההמון, שהמון אנשי התורה, הנאהב שבדברים להם והערב לסכלותם, שישימו התורה והשכל שני קצוות סותר, ויוציאו כל דבר נבדל ומופרש מן המושכל ויאמרו שהוא מופת, ויברחו מהיות דבר על מנהג הטבע, לא במה שיסופר ממה שעבר, ולא במה שייראה בזמן העומד, ולא במה שייאמר שיארע לעתיד. ואנחנו נשתדל לקבץ בין התורה והמושכל, וננהיג הדברים כולם על סדר טבעי אפשר בכל זה, אלא מה שהתבאר בו שהוא מופת ולא ייתכן לפרשו כלל, אז נצטרך לומר שהוא מופת". 3. יחד עם זאת, אין פירוש הדבר ש"עזב ה' את הארץ", חלילה. הקב"ה ברא מראש את חוקי הטבע כך שהבריאה תתנהל כראוי, והשגחת ה' בעולם מתבטאת בראש ובראשונה ביצירתם של חוקי טבע שיתאימו לכל מה שצפה הקב"ה ורצה שיקרה (עיין בהקדמת הרמב"ם לאבות, 'שמונה פרקים', פרק שמיני). מעבר לכך, הקב"ה מתערב בבריאה בהווה בתחומים שבהם לא שוררים חוקי הטבע, ובהם יש הרבה אפשרויות כיצד הדברים יקרו. לדוגמא: האם יש חוק טבע שמכריח את האדם לעבור בכביש פלוני בדיוק כאשר עובר שם נהג שתוי? ומה תהיה מהירות הנסיעה, והבלימה, והכיוון המדויק של המכונית הפוגעת? (על היקפם של תחומים אלה יש לדון בנפרד לאור המדע המודרני; אודה על האמת שזה לא התחום החזק שלי, אך אפנה אותך לספרו של פרופ' עלי מרצבך 'הגיון הגורל', שדן גם בנושא זה). בפרט הקב"ה משגיח על אלו הדבקים בו וראויים יותר לכך. ראה בהקדמת הרמב"ם למשנה (מהדו' הרב קאפח עמ' כד): "אנו רואים אדם טפש וכסיל... יצוה לעבדיו לבנות ארמון ענקי, או לנטוע כרם גדול... ויהיה אותו הארמון מוכן לחסיד שיבוא במשך הזמן באחד הימים לחסות בצל קיר מקירות אותו ארמון ותהיה בכך הצלתו ממות, ושיוקח מאותו כרם כמות של יין באחד הימים כדי לעשות צרי להציל אדם שלם שנשכו אפעה. כך היא הנהגת ה' יתעלה ויתרומם וחכמתו ששעבד בה את הטבע, עצות מרחוק אמונה אומן" (וראה כל הענין שם). ועיין גם בהלכות תשובה פ"ה (בפרט הלכה ה') ובמורה נבוכים ח"ג פרקים יז-יח באריכות, על שיטתו בהשגחה, וכן בשו"ת הרמב"ם סי' תלו. לכן הרמב"ם בהחלט סובר שעשיית המצוות מביאה טוב לאדם בעולם הזה. אם כי גם כאן השתדל הרמב"ם לעגן את הדברים במסגרת חוקי הטבע הקיימים ובמישור של סיבה ותוצאה אנושית, ראה למשל בפירושו לפאה פ"א מ"א: "וישיג תועלת בעולם הזה להתנהגותו התנהגות טובה עם בני אדם, לפי שאם הלך בדרך זו והלך זולתו בה יהנה גם הוא מאותה תועלת". ופשט התורה בכמה פסוקים על שכר ועונש שאין הדבר תלוי בהתנהגות האישית של כל יחיד ויחיד בפני עצמו, אלא ההתנהגות הכללית של חברה מתוקנת מביאה טוב לכלל החברה. 4. דוגמאות למורכבות של הדברים: הישרדותו המופלאה של עם ישראל, למשל, היא גם תוצאה מעשית מקיום המצוות (למשל, איסור הנישואין לגויים, שמירת חוקי הכשרות המבדילים, ועוד), אבל ברור שהיא בעיקר עקב הבטחת ה': "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי איתם", והקב"ה נזקק להתערב רבות בנעשה כדי שהבטחה זו תישמר. אדגים זאת עוד בעזרת שאלתך על בית המקדש. לדעת הרמב"ם הוא לא ירד מהשמיים אלא חובת בני האדם לבנותו (הלכות בית הבחירה פ"א ה"א). האם זה אומר שהקב"ה לא מתערב כלל במציאות ומשאיר זאת לחלוטין בידי אדם? האם רק במקרה נוצר מצב שבו מקום המקדש הוא לב הסכסוך הישראלי-ערבי כיום? אני חושב שבעיני בשר ודם ניתן לומר שהקב"ה תיזמן זאת כך כדי שנזדקק כולנו לרצון עז לבניין בית המקדש. האם יימצאו בקלות הצרכים הטכניים לחידוש העבודה? האם המחקרים על זיהוי התכלת הארגמן ותולעת השני יצליחו בקלות או בקושי? האם יישארו שרידים מספיקים במקום המקדש כדי לאפשר זיהוי ודאי וקל של המקום המדויק? בכל התחומים הללו ועוד ועוד אנחנו זקוקים לסייעתא דשמיא מרובה והקב"ה "שמר לעצמו את הזכות" לזרז או לעכב כרצונו במסגרת חוקי הטבע. 5. בשולי הדברים יש להוסיף: לדעת הרמב"ם (מורה נבוכים ח"ב פרקים לב, לו) הנבואה היא כח טבעי באדם, אם יעשה את ההכנות הדרושות לכך. גם זוהי דרך ש'מאפשרת' לקב"ה להתערב בעולם הטבעי: העברת מסרים והנחיות לבני האדם. 6. באשר לעשיית התורה כסגולות, הרמב"ם סובר (ובאופן כללי זוהי הדעה המקובלת, אם כי הרמב"ם יותר חד בעניין זה) שלא חפצי המצווה כשלעצמם פועלים אלא בחירתו של האדם לקיים את התורה היא המביאה לאושרו והצלחתו (אע"פ שרצוי יותר שיעבוד את ה' לשם שמיים ולא למטרת קבלת השכר). כך, למשל, כתב בהל' מזוזה (פ"ה ה"ד): "אלו שכותבין מבפנים שמות המלאכים או שמות קדושים או פסוק או חותמות, הרי הן בכלל מי שאין להם חלק לעולם הבא, שאלו הטפשים, לא די להם שבטלו המצוה, אלא שעשו מצוה גדולה, שהיא יחוד השם של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו, כאילו הוא קמיע של הניית עצמן כמו שעלה על לבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם". וראה שם פ"ו הי"ג: "אמרו חכמים הראשונים: כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו - מוחזק הוא שלא יחטא, שהרי יש לו מזכירין רבים, והן הם המלאכים שמצילין אותו מלחטוא, שנאמר חונה מלאך יי' סביב ליראיו ויחלצם".
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il