שאל את הרב

  • הלכה
  • כוונה וחשק להתפלל

לימוד בתוך התפילה

undefined

כולל הלכה בית אל

ז תמוז תשע"ה
שאלה
שלום הרב, כשאני בבית הכנסת, אין לי סבלנות לדאבוני לתפילה, אני מעדיף ללמוד בזמן הזה, ולכן אני מוצא את עצמי מתפלל בזריזות את הטקסטים של התפילה בקצב שלי, ובינתיים לומד תורה עד שהחזן מגיע מסיים את התפילה. אני יודע שמסיר אוזנו משמוע תורה גם תפילתו תועבה, אבל מה לגבי מסיר פיו מלומר תפילה? או מצמצם אותה מאוד ומעדיף לימוד?
תשובה
שלום וברכה! לא מצאנו בחז"ל שאדם שאינו מתפלל כראוי שתורתו תועבה, אבל מצב כזה שאדם מתפלל בזריזות כמצוות אנשים מלומדה רק כדי לצאת ידי חובה הוא דבר שטעון תיקון, ויש לו גם השלכות על לימוד התורה וקיום המצוות. התפילה איננה עוד מצווה- היא ערוץ מיוחד של התקשרות לקב"ה, ובמידה מסוימת היא תכלית כל התורה והמצוות. כאשר אנחנו עוסקים בתורה ובמצוות, המפגש שלנו עם הקב"ה הוא מפגש עקיף- מפגש עם רצונו של הקב"ה. לעומת זאת בתפילה, אנחנו נפגשים באופן ישיר עם הקב"ה ע"י העמידה מולו והדיבור אליו. ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי (מאמר ג, אות ה) אומר על התפילה שהיא "כגרעין הזמן ופריו ושאר השעות תהיינה לו כדרכים המוליכות אל שעה זו שלבואה הוא מצפה". המפגש הישיר עם הקב"ה הוא הגרעין שממנו כל עבודת ה' שלנו צומחת, והוא גם הפרי- הדבר שכל שאר הדברים אינם אלא כאמצעי לגביו. אפשר לתת לזה משל מתחום הזוגיות: רוב שעות היום בני הזוג עוסקים בדברים שהם לצורך הבית, כפרנסה, תחזוקת הבית השוטפת וכד', ולא בקשר הישיר שבין בני הזוג, אבל כל העבודה היא בשביל שהזוגיות עצמה, המפגש הישיר בין בני הזוג, תוכל להתקיים. אדם שהתפילה לא מהווה בעבורו מפגש ישיר וחי עם הקב"ה אלא רק קריאה של נוסח התפילה ותו לא- מפסיד את הקשר הישיר עם הקב"ה. הדבר משפיע גם על לימוד התורה וקיום המצוות, כיוון שאינו דומה עיסוק בתורה ובמצוות מתוך קרבה ישירה לקב"ה לעיסוק בתורה ובמצוות שלא מתוך קרבה זו. הבעיה היא לא רק בעיה שלך, אלא גם של רבים אחרים, וגם בדברי חז"ל מוזכרת בעיה זו בכמה מקומות: "אמר ליה ההוא מרבנן לרב ביבי בר אביי... מאי כרם זלת לבני אדם אמר ליה אלו דברים שעומדים ברומו של עולם (כגון תפילה, שעולה למעלה- רש"י) ובני אדם מזלזלין בהן." (ברכות ו:) "אמר רב עמרם אמר רב שלש עבירות אין אדם ניצול מהן בכל יום הרהור עבירה ועיון תפלה (חוסר כוונה בתפילה- תוס') ולשון הרע." (ב"ב קסד:) כמו כן בירושלמי (ברכות פ"ב ה"ד) מובא שגם האמוראים התקשו להתפלל בכוונה כראוי, ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?! אמנם עם כל זה, מוטל על כל אחד ואחד מאיתנו להתאמץ שהתפילה שלו תהיה תפילה אמיתית, תפילה שהיא כולה מפגש ישיר עם הקב"ה. לימוד והתבוננות על התפילה, הכנה נפשית ראויה וכד', יכולים לסייע לתפילה להתקדם לכיוון זה, וכל אחד צריך למצוא את הדרך שלו לתפילה משמעותית יותר. בהצלחה רבה! הרב נועם לזר
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il