שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • שאלות כלליות

קידוש ה’ יומיומי

undefined

הרב דוד חי הכהן

כ"ה תמוז תשע"ה
שאלה
שלום, מובא בדברי הפלא יועץ ערך כופה: כשאדם כופה את יצרו, יש פעמים שמקבל על כך שכר יותר גדול מאדם המוסר נפשו למיתה! והרי הוא מביא שם הוכחה שלמסור את הנפש זה קל, וכן ממילא סוף אדם למיתה וכו’ , ואין יצה"ר גדול כל כך לדבר, וכולם כשרים בעניין זה ועוד. אבל לא מצינו צדיק שכופה את יצרו תמיד. ----- אז השאלה שלי, הרי אומרים שהאנשים שמסרו נפשם על קידוש ה’, אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם וכו’. לעומת זאת צדיקים גמורים שכל חייהם מלאים עליות וירידות. איך שכרם מועט יותר? הרי בסופו של 120 הם התאמצו יותר. וכל העולם זה נהמא דכיסופא, ולהיות כופה את יצרו , להתאמץ וכו’ אז מה התשובה לעניין? ********** חשבתי על תשובה אבל היא לא נכונה במקרה שהאדם כבר נשוי ומבוגר עם ילדים: (אומנם ניתן לדחוק ולומר שיחנך טוב יותר את בניו) השכר של אדם שכופה את יצרו. מצד הכפייה באמת השכר אינו כל כך גדול. החלק העיקרי בשכר הוא מצד שהקב"ה כביכול גלגל שכל ילדיו, צאצאיו, וצאצאי צאצאיו כפו את יצרם, לצד הטוב באופן תמידי. והשכר עומד על האדם הראשון. ולכן השכר שלו הוא כך- שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתו, כי השכר הוא כביכול אינסופי – עד קץ כל הדורות מגלגלים לזכות, וכל זה בזכות האיש שמסר נפשו . אך השכר בעצמו על עצם המעשה הוא אינו כה גדול. זוהי תשובתי הלא כל כך מספקת אבל אשמח על תגובה. עם התשובה הנכונה.
תשובה
נראה לי כי מה שנאמר על אלו שמסרו נפשם שאין בריה יכולה לעמוד במחיצתם הכוונה למי שמסרו נפשם בפרסום רב כמו בשעת גזירות השמד ובזכותם ניתן כח להמוני ישראל להתמיד בשמירת התורה כנגד לחץ הגויים. אבל מי שמסר נפשו בינו לבין יחידים וזה לא נתן כח להמוני ישראל הרי מסירות זו היא רק לאותו זמן, ומי שכופה את יצרו זה נעשה כל ימי חייו פעמים רבות ולפעמים גם בצער גדול של בושה וייסורים שזה שקול כמסירות נפש.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il