שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • גזל ונזיקין

תביעת שולחי ספאם

undefined

הרב יהודה אודסר

כ"ב אלול תשע"ה
שאלה
שלום, קיימת תופעה של "ספאם" שזה חברות פרסום (ולפעמים החברה עצמה) ששולחות הודעות או שיחות מוקלטות על מנת לשכנע לרכוש מוצרים ושירותים מהם. ישנו חוק שאוסר על דבר זה ומאפשר לתבוע סכום מסויים על כל הטרדה כזאת. מצד אחד, ה"נזק" שהם גרמו הוא לא ממש ממוני, ובבית דין אני מניח שלא יצא כלום. מצד שני, אין איך להתמודד איתם, וכל חברה שמצפצפת על החוק יכולה לעשות מה שהיא רוצה. האם מותר לתבוע? (האם זה משנה שגם ממה שהבנתי התביעה בדר"כ נסגרת עם בפשרה?)
תשובה
הגמרא במסכת בבא בתרא אומרת: ".. ורשאין בני העיר להתנות על המדות ועל השערים ועל שכר הפועלים ולהסיע על קיצתן" (ח:) משמע שיש כח ביד בני העיר להתנות תנאים בהעסקת פועלים ושכרם וכן על שערי המטבע ומידות ומשקלות שקשורים למסחר בני העיר, ומשמע גם, שחכמים נתנו לכח זה גם יכולת לקנוס את מי שאינו מקבל עליו את תנאי "בני העיר" וכן פרש רש"י שם (ד"ה להסיע על קיצתם ) "לקנוס את העובר על קיצת דבריהם". ןמדברי התוספתא (בבא מציעא פרק י"א הלכה י"ב) למדנו שיש גם כח ביד איגודים מקצועיים של סוחרים להתנות תנאים בדבר התנהלות המסחר בכל תחום השייך לו. כן נפסק גם בשולחן ערוך חושן המשפט סימן רל"א סעיפים כז - כח. "רשאים בעלי אומניות לפסוק בינהם..." מדברים אלו אנו למדים שיש מקום, גם על פי דין תורה, לתנאים של מסחר הוגן וכו' וכן אף הפעלת קנסות וסנקציות ממוניות על מנת לתת לתנאים אלו תוקף ומשמעות מעשית. בימינו אנו עם התפתחות דרכי התקשורת האלקטרונית וכדו' מובן הדבר, ואף נחוץ, שיתקנו " בני העיר" או בעלי אומניות (איגודים מקצועיים ) תקנות בדבר איסור פרסום מסחרי שיוצר הטרדות וכדו' וכן יש מקום אף לקנוס את העובר על תקנות אלו. לכן אינני רואה מניעה לתבוע אף בדין תורה את העובר על מנהג המדינה הקיים כיום בארץ ישראל. בנוסף - גם אם יחלקו על היות "חוק הספאם" כמנהג המדינה, ניתן לומר דבר נוסף, שמכיוון שכל בעל עסק צריך "רשיון עסק" מהמדינה הרי שהמדינה המנפיקה לו רשיון זה מנפיקה אותו בתנאי שהוא ינהג על פי תקנות המסחר של המדינה וממילא בעצם קבלת הרשיון הוא מסכים לקבל על עצמו את כללי המסחר הנ"ל הנהוגים במדינה. אין צורך שיהיה קשר ממוני בין ההפסד שגרם הפרסום המטריד לבין סכום הקנס שנקבע באופן שרירותי על ידי כותבי החוק. כמובן שלהלכה למעשה, יש לדון לגופו של עניין בעצם פרטי המקרה אך העקרונות הנ"ל נותנים מקום לדון אף בבתי הדין את מנהגי המסחר הנוהגים במדינה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il