לקראת שבועות – לאפות בבית או לקנות מוכן?

למחרת החג הראשון של פסח מקריבים את העומר העשוי משעורים, המשמשות מאכל לבהמות. רק לאחר חמישים ימי טהרה של ספירת העומר אנו מתרוממים ומביאים את קרבן שתי הלחם העשוי מחיטה - מאכל אדם.
בשנים האחרונות אנו פוגשים בתופעה חדשה בעולם המאפים. בסופרמרקטים רבים אפשר למצוא פינת מאפים טריים וחמים. יתכן שברצוננו להעניק למשפחה דברי מאפה חמים וטריים יום יום ממעשה ידינו, אבל במרוצת החיים של המשק הביתי כשמתלווה אליו עבודה חוץ ביתית ומטלות שונות בצד הקדשת זמן לפיתוח עצמי - לא תמיד הזמן מאפשר את מילוי רצונך הקולינרי כלפי המשפחה, ופינת המאפים הטריים של הסופרמרקט מהווה פתרון טרי, חם וטעים - ובעיקר זמין.
אולם, עולם המאפים הוא באמת עולם שלם, רחב ומסובך מבחינה כשרותית. למעשה, בתוכו נכללים כמעט כל נושאי הכשרות השונים. כדי לסבר את האוזן, נציג לפניכן רשימה קצרה:
בקמח: איסור חדש, תרומות ומעשרות וניפוי מחרקים.
הפרשת חלה מהבצק.
מוצרי גלם הנלווים שיש לוודא שהם הכשרים: שמרים, שמן, מרגרינה, קקאו, אבקת אפיה, חומרי התפחה, אבקת חלב וכדומה.
ביצים: בדיקה מדם והקפדה על לינת לילה.
ירקות עלים (כמו תרד בבורקס): תרומות ומעשרות, בדיקה מחרקים.
פירות(כמו תותים ופירות יער שעל גבי העוגות): ערלה, תרומות ומעשרות ובדיקה מחרקים.
קטניות וזרעים (כמו שיבולת שועל, פרג, שומשום, סובין וגרעיני חמניות שמפזרים על גבי לחמים, לחמניות ובורקסים): תרומות ומעשרות ובדיקה מחרקים.
אפיית ישראל: ברוב המאפים די שהדלקת התנור תיעשה על ידי ישראל. אין חובה שהיהודי יהיה זה שיכניס את המאפה יכניס לתנור.
מוצרי פרווה/חלבי: על פי נהלי הכשרות של הרבנות הראשית, חייבת להיות הפרדה מוחלטת בין הפרווה לביi המוצרים החלביים. ההפרדה צריכה להיות בתנורים, בתבניות, במרדות, בשפכטלים, במלקחיים, בכלי החלוקה, במגשי התצוגה, וכמובן בצורות השונות של המאפים עצמם.
בשורה התחתונה, גם כאן יש צורך בהקפדה ובתשומת לב כאשר קונים דברי מאפה. יש לרכוש אותם אך ורק במקום המחזיק תעודת כשרות של הרבנות המקומית (כשרות רגילה או מהדרין לפי רמת ההקפדה בבית). כתמיד, חשוב לוודא שהתעודה ברת תוקף וששם מקום האפייה מופיע בה, ולא להסתפק, חלילה, רק בתעודה מצולמת של החברה המייצרת את הבצק, כפי שקורה במקומות רבים.
חג שמח!

שאל את הרב

מדוע אסור לעשות קעקוע?

הרב אוריאל טויטו | ו אדר תשפ"א