הישיבה

הגדולה

בעולם

הרב דניאל קירש

שאלה

השנה שפורים יוצא ביום שישי, איך מארגנים סעודת פורים וסעודת שבת כך שזה לא מעמיס יותר מדי אוכל עלינו? 2 סעודת כבדות זה יותר מדי בשבילנו לאכול. מה הדרך המומלצת לעשות סעודת פורים השנה כאשר פורים יוצא ביום שישי?

תשובה

שלום וברכה, כאשר חל פורים ביום שישי טוב לעשות את הסעודה בבוקר עוד לפני חצות משום כבוד שבת (רמ"א תרצה ב). אמנם בפועל רבים לא נוהגים לעשות סעודת פורים בבוקר לפני חצות, משום שקשה להקדים כל כך את סעודת פורים משום שאנשים טרודים במצוות משלוח מנות (ראה מגן אברהם ס"ק ה, משנה ברורה ס"ק ח). ועוד שמצוה לאכול בשר בסעודת פורים, ואין אנו רגילים לאכול בשר ולשתות יין בבוקר (מנחת אשר פורים המשולש). לכן מי שלא מצליח לעשות סעודה בבוקר, יעשה לכתחילה כמה שיותר מוקדם. טוב לסיים לפני סוף השעה התשיעית ביום שזה בערך בשעה רבע לשלש (ראה שו"ע רמט ב). נראה לי שאם באמת מסיימים את הסעודה עד רבע לשלש, ולא אוכלים אחר כך עד שבת, כבר יהיה תיאבון לסעודה נוספת בשבת. יש אפשרות נוספת הנקראת 'פורס מפה ומקדש'. כלומר מתחילים את סעודת פורים סמוך לשבת (אפשר להתחיל למשל בשעה ארבע בצהריים). עוצרים את הסעודה לפני שבת להדלקת נרות וקידוש ללא ברכת הגפן (שו"ע רעא ד). לוקחים שתי חלות ללחם משנה אך לא מברכים המוציא. בוצעים את החלה ואוכלים לפחות כזית פת לסעודת שבת (עדיף לאכול כזית לאחר צאת הכוכבים). מתפללים ערבית של שבת באמצע הסעודה או בסופו. יש מקום לעשות כך, וכך נוהגים בכמה ישיבות, ובחלק מהבתים. אך רוב העולם אינו נוהג כך. הרחבה: הדרך של פורס מפה ומקדש מעוררת כמה שאלות וספקות הלכתיים: א. כף החיים (רעא כב) כתב שעל פי האר"י ז"ל אין נכון לעשות כך, משום שלפי סדר העולמות קודם מתפללים ורק אחר כך מתחילים סעודת שבת. וז"ל: "מיהו לפי דברי האר"י ז"ל בשער הכוו' לא נכון לעשות כן שכתב דסדר עליית העולמות והמשכת המוחין הוא מתחיל מקבלת שבת ואח"כ באמירת ברכו ובק"ש ובעמידה ובויכלו ובברכת מעין ז' ואח"כ התשלום הוא באמירת ויכלו שעל הכוס ובברכת הקידוש כיעו"ש וא"כ אם יבא לקדש ולאכול קודם תפלת ערבית הרי הוא מהפך הסדר הנעשה בליל שבת". ב. ישנה מחלוקת בהלכה אם לאחר הקידוש, צריך לברך המוציא על החלה (שו"ע רעא ד). למעשה לא מברכים על המוציא שספק ברכות להקל (מ"ב ס"ק יח). ג. כתב ערוך השולחן (רעא יג) שיש לקחת לחם משנה. אך כתב המנחת אשר (פורים המשולש) שלפי חלק מהשיטות מפסידים את מצות לחם משנה שלשיטתם מצוות לחם משנה היא כאשר מברכים את ברכת 'המוציא' על החלה, ובענייננו לא מברכים ברכת 'המוציא' כנ"ל (ראה מנחת אשר במדבר סי' כב). ד. כתב המנחת אשר (פורים המשולש): "ועוד נראה לכאורה טעם שלא לנהוג כן בערב שבת שהלא אמרו בירושלמי למה אין עושין סעודת פורים בשבת "לעשות אותם ימי משתה ושמחה כתיב את ששמחתו תלויה בבי"ד יצא זה ששמחתו תלויה בידי שמים" (כ"ה בירושלמי מגילה ה' ע"א). ולפי זה לכאורה אין לשלב סעודת פורים עם סעודת שבת אלא יש להשלים סעודת פורים לפני סעודת שבת, וצ"ע. ה. ישנה בעיה להתחיל סעודה גדולה לאחר תשע שעות (שו"ע רמט ב). וכתב המנחת אשר (שם) שאף שמדובר בסעודת מצוה יש בכך בעיה שהרי ניתן לקיים את סעודת המצווה מבעוד יום. ו. אלה שמתפללים ערבית באמצע הסעודה יש בכך חשש הפסק בסעודה (הערה של הגר"א וייס בשיעורו פורים משולש). אציין את ההלכה בכך למי שמתפלל באמצע הסעודה: כתב השולחן ערוך (קעח ו) שתפילה אינה הפסק. ועל זה כתב המ"ב (ס"ק מז): "ולדעת המחבר בס"א הוא דוקא כשמתפלל בביתו אבל אם הולך לבהכ"נ הוי הפסק אכן לפי מה שאנו נקטינן כדעת ההג"ה בס"ב לא הוי הפסק אף כשהלכו לבהכ"נ ורק אם לא הסיחו דעתם מלאכול. כתב המ"א דאף דהמוציא א"צ לברך מחמת הפסק התפלה אבל נט"י צריך דשמא לא שמר ידיו אבל הרבה אחרונים חולקין עליו וס"ל דאף נט"י אינו צריך דבעת התפלה בודאי שמר ידיו מלטנפם. אבל בזה דוקא אם מתפלל בביתו אבל אם הלך לבהכ"נ והתפלל שם כשחזר צריך ליטול ידיו ובלי ברכה". יצוין שאם נשאר מישהו בשולחן (כגון הנשים שלא הולכות להתפלל בבית הכנסת) אין היציאה של הגברים לתפילה נחשבת הפסק (ראה קעח ב). וכתב המנחת אשר (שם) שמטעמים אלו נראה שהמנהג הנכון הוא לגמור את סעודת הפורים בעוד יום כדי להתכונן לכבוד שבת ולאכול סעודת שבת לתיאבון. יש עוד שתי נקודות בעייתיות קצת באופן של פורס מפה ומקדש: א. לכתחילה ראוי לאכול כזית לאחר צאת הכוכבים כדי לצאת ידי השיטות המצריכות אכילה של סעודת שבת דווקא אחר צאת הכוכבים (מ"ב רסז ה. אך אין צורך בכביצה - ראה שש"כ נד הע' קלח בשם הגרש"ז). מי שפורס מפה ומקדש, יש קצת חשש שלא יאכלו כזית חלה אחר צאת הכוכבים כפי שראוי. ב. ישנו ספק בברכת המזון כאשר פורסים מפה ומקדשים: מה אומרים בברכת המזון? לדעת המשנה ברורה (תרצה טו) אומרים רק 'רצה והחליצנו', ולא על הניסים, משום שאם אומרים על הניסים יחד עם 'רצה' זה נראה כסתירה. ולדעת המגן אברהם (תרצה ט) אומר על הניסים אם עדיין לא התפלל ערבית.