הישיבה

הגדולה

בעולם

הרב עזריה אריאל

שאלה

שלום כבוד הרב. ברצוני לשאול את הרב , האם ניתן לרופא יהודי לטפל בחולה נוכרי ביום חול?! (הבנתי שיש התייחסות לתקופות שונות,) אשמח אם הרב יבהיר לי את העניין, וכן מה נפסק להלכה היום. תודה

תשובה

לשואל, שלום! הלכה למעשה יש להעניק טיפול רפואי לכל חולה ללא הבחנה. על פי הדין המקורי יש להבחין בין "עובד עבודה זרה" לבין "גר תושב": על הראשון הצטוינו "לא תחנם", ומשמעות הדבר שאין לרחם עליהם, ולכן אסור לרפא אותם. על השני הצטוינו "גר ותושב וחי עמך", ומצוה להחיותו ולסייעו. כך לשון הרמב"ם (הלכות עבודה זרה פ"י הל' א-ב, במהדורות המדויקות ללא צנזורה): "אין כורתין ברית לעובדי עבודה זרה... ואסור לרחם עליהם, שנאמר 'ולא תחנם'. לפיכך אם ראה גוי עובד עבודה זרה אובד או טובע בנהר - לא יעלנו... מכאן אתה למד שאסור לרפאות עובדי עבודה זרה אפילו בשכר, ואם היה מתיירא מהן או שהיה חושש משום איבה - מרפא בשכר, אבל בחינם אסור. וגר תושב הואיל ואתה מצווה להחיותו מרפאים אותו בחינם". ההבחנה לגבי עובד עבודה זרה בין שכר לחינם אינה מהותית, אלא נובעת מהערכה שסירוב לטפל בחינם יתקבל יותר, אך ראשונים אחרים הקלו יותר מזה כאשר יש חשש איבה ודרכי שלום, לרפא אפילו בחינם, וכך פסק הרמ"א (יו"ד סי' קנח ס"א, ובביאור הגר"א שם: "והכל לפי העניין"). לעניין ההבחנה בין "עובד עבודה זרה" לבין "גר תושב" בהקשר זה יש מקום להאריך. מדברי הרמב"ם נראה שגם מי שאינו עבודה זרה בפועל, אם אינו עומד בכל כללי גר תושב (קבלת שבע מצוות בני נוח מתוך אמונה בתורת משה) - גדרו עדיין כעובד עבודה זרה. כידוע, הרמב"ם בתשובותיו כותב שהמוסלמים אינם עובדי עבודה זרה, ואמונת הייחוד שלהם "אין בה דופי", ובכל זאת כתב בתשובה אחרת (סי' קמח) שאסור לרפא אותם. אם כי, הרמב"ם עצמו כידוע שימש רופא למוסלמים במצרים, והסמ"ג (ל"ת מה) סובר שעשה זאת בשכר דווקא (הרחבתי על כך במאמר 'לא תחנם בהיתר המכירה', נכלל בקובץ 'התורה והארץ' ח). מכל מקום, הלכה למעשה כיום אין ספק שמשום דרכי שלום חובה להגיש טיפול רפואי לכל אדם ללא כל הבחנה, ולפי ידיעתי זוהי דעת כל הפוסקים כיום. ובלשון הרב עובדיה יוסף זצ"ל (שו"ת יביע אומר ח"ח או"ח סי' לח, לגבי חילול שבת לריפוי גוי): "ובפרט בזמן הזה שעל ידי כלי התקשורת החדישים ברגע אחד יכולים לדעת כל המתרחש בעולם קטן זה".