*זכאית נפשו של בר יוחאי שהקב"ה עושה לו ניסים והוא גוזר והקב"ה מקיים. ועתיד להיות ראש לצדיקים היושבים בגן עדן, ויקבל פני השכינה ויזכה לחזות בנעם השם, וישתעשע עם הצדיקים.
*בברכות הפרשה יש ברכה על השפע של הארץ וברכת ניצחון על האויבים וברכה לפריון בכמות ובאיכות. זכינו וכל הברכות הללו מתקיימות בימינו, נראה אם כן שהקב"ה חושב שאנו הולכים בחוקותיו.
כדי לגשת לפרק ו' ולנסות להבין את שפתו של הנביא, אנו ניגשים לסמלים, אובייקטים, בפרק, מחפשים להם איזכורים בתנ"ך ומציירים את הפרק. פרק ו' מגיע על רקע הפסגה הרוחנית והגשמית במלכות עוזיהו שנשברת עם רצונו של עוזיהו להקטיר קטורת. ישעיהו רואה לראשונה בחייו את הפרדוכס שאיתו רק הנביא יכול להיפגש, מצד אחד ה' הוא 'קדוש קדוש קדוש' -מובדל, ומצד שני 'מלוא כל הארץ כבודו'. איך מורידים את דבר ה' המרומם לעולם החומר. השיעור מכניס אותנו לתוך הפרק ומפשט אותו להבנה פשוטה שלנו.
נחלקו הראשונים האם מועילה אמירת האי גיטך אם נתן פיקדון, הרשב"א והר"ן אומרים שכן אך הרא"ש אומר כיון שהנתינה לא היתה לשם גירושין צריך נתינה חוזרת. מדייק האבני מילואים שלדעת הרשב"א שגם אם הוציאה את הגט מידה ואח"כ חזרה ולקחה אותו עדיין הנתינה מועילה וניתן לדייק עוד ולומר שלדעת הרשב"א אין כלל דין נתינה אלא שלא תיקח אותו לבד.
הרב כותב מראש שבתהליך בניית האומה יהיה שפע גדול ותהיה מרידה גדולה. זה נצרך כחלק בדרך למציאות השלימה, אבל צריך לנתב שלא ירמוס את קדשי ישראל.
בכוונת התפילה לבקש על הכלל ולא על הפרט, וממילא התפילה תתקבל יותר.
בחינוך צריך לשים לב שהאדם מקבל לפי מדרגתו ולא פחות, אחרת זה יגרום לכאב רוחני עצום.
הנחת תפילין מתוך צימאון עצום, ושלוש מדרגות לפי סוגי התפילין.
אדם שנפשו מתאימה ללימוד רזי תורה, אין לו להימנע מכך שאנשים גדולים ממנו אינם עוסקים בכך.
הכניסה לתורת הנסתר מוכרחת ענוה. להכיר שגם בתורות הנגלות יש חיות אלוקית.
