(א) ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה: (ב) וישלח את אליקים אשר על הבית ואת שבנא הסופר ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים אל ישעיהו בן אמוץ הנביא: (ג) ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה: (ד) אולי ישמע יהוה אלהיך את דברי רבשקה אשר שלחו מלך אשור אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה: (ה) ויבאו עבדי המלך חזקיהו אל ישעיהו: (ו) ויאמר אליהם ישעיהו כה תאמרון אל אדניכם כה אמר יהוה אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אותי: (ז) הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב אל ארצו והפלתיו בחרב בארצו: (ח) וישב רבשקה וימצא את מלך אשור נלחם על לבנה כי שמע כי נסע מלכיש: (ט) וישמע על תרהקה מלך כוש לאמר יצא להלחם אתך וישמע וישלח מלאכים אל חזקיהו לאמר: (י) כה תאמרון אל חזקיהו מלך יהודה לאמר אל ישאך אלהיך אשר אתה בוטח בו לאמר לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור: (יא) הנה אתה שמעת אשר עשו מלכי אשור לכל הארצות להחרימם ואתה תנצל: (יב) ההצילו אותם אלהי הגוים אשר השחיתו אבותי את גוזן ואת חרן ורצף ובני עדן אשר בתלשר: (יג) איה מלך חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה: (יד) ויקח חזקיהו את הספרים מיד המלאכים ויקראהו ויעל בית יהוה ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה: (טו) ויתפלל חזקיהו אל יהוה לאמר: (טז) יהוה צבאות אלהי ישראל ישב הכרבים אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ: (יז) הטה יהוה אזנך ושמע פקח יהוה עינך וראה ושמע את כל דברי סנחריב אשר שלח לחרף אלהים חי: (יח) אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את כל הארצות ואת ארצם: (יט) ונתן את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן ויאבדום: (כ) ועתה יהוה אלהינו הושיענו מידו וידעו כל ממלכות הארץ כי אתה יהוה לבדך: (כא) וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחריב מלך אשור: (כב) זה הדבר אשר דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלם: (כג) את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימותה קול ותשא מרום עיניך אל קדוש ישראל: (כד) ביד עבדיך חרפת אדני ותאמר ברב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחר ברשיו ואבוא מרום קצו יער כרמלו: (כה) אני קרתי ושתיתי מים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור: (כו) הלוא שמעת למרחוק אותה עשיתי מימי קדם ויצרתיה עתה הבאתיה ותהי להשאות גלים נצים ערים בצרות: (כז) וישביהן קצרי יד חתו ובשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדמה לפני קמה: (כח) ושבתך וצאתך ובואך ידעתי ואת התרגזך אלי: (כט) יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשיבתיך בדרך אשר באת בה: (ל) וזה לך האות אכול השנה ספיח ובשנה השנית שחיס ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים ואכול (ואכלו) פרים: (לא) ויספה פליטת בית יהודה הנשארה שרש למטה ועשה פרי למעלה: (לב) כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה צבאות תעשה זאת: (לג) לכן כה אמר יהוה אל מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה: (לד) בדרך אשר בא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבוא נאם יהוה: (לה) וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי: (לו) ויצא מלאך יהוה ויכה במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים: (לז) ויסע וילך וישב סנחריב מלך אשור וישב בנינוה: (לח) ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר חדן בנו תחתיו: