ישעיהו פרק מ

(א) נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם: (ב) דברו על לב ירושלם וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד יהוה כפלים בכל חטאתיה: (ג) קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסלה לאלהינו: (ד) כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה: (ה) ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר: (ו) קול אמר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה: (ז) יבש חציר נבל ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן חציר העם: (ח) יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם: (ט) על הר גבה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלם הרימי אל תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלהיכם: (י) הנה אדני יהוה בחזק יבוא וזרעו משלה לו הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו: (יא) כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל: (יב) מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים: (יג) מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו: (יד) את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו: (טו) הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו הן איים כדק יטול: (טז) ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה: (יז) כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו: (יח) ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו: (יט) הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף: (כ) המסכן תרומה עץ לא ירקב יבחר חרש חכם יבקש לו להכין פסל לא ימוט: (כא) הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הגד מראש לכם הלוא הבינותם מוסדות הארץ: (כב) הישב על חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת: (כג) הנותן רוזנים לאין שפטי ארץ כתהו עשה: (כד) אף בל נטעו אף בל זרעו אף בל שרש בארץ גזעם וגם נשף בהם ויבשו וסערה כקש תשאם: (כה) ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש: (כו) שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר: (כז) למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מיהוה ומאלהי משפטי יעבור: (כח) הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם יהוה בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו: (כט) נתן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה: (ל) ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו: (לא) וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו: