בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • ספר ירמיהו
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעלוי נשמת

ר' אשר בן ר' שלום הי"ד

ירמיהו פרק ג

undefined

רבנים שונים

2 דק' קריאה 5 דק' האזנה
(א) לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד הלוא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאם יהוה: (ב) שאי עיניך על שפים וראי איפה לא שגלת (שכבת) על דרכים ישבת להם כערבי במדבר ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך: (ג) וימנעו רבבים ומלקוש לוא היה ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם: (ד) הלוא מעתה קראתי (קראת) לי אבי אלוף נערי אתה: (ה) הינטר לעולם אם ישמר לנצח הנה דברת ותעשי הרעות ותוכל: (ו) ויאמר יהוה אלי בימי יאשיהו המלך הראית אשר עשתה משבה ישראל הלכה היא על כל הר גבה ואל תחת כל עץ רענן ותזני שם: (ז) ואמר אחרי עשותה את כל אלה אלי תשוב ולא שבה ותראה (ותרא) בגודה אחותה יהודה: (ח) וארא כי על כל אדות אשר נאפה משבה ישראל שלחתיה ואתן את ספר כריתתיה אליה ולא יראה בגדה יהודה אחותה ותלך ותזן גם היא: (ט) והיה מקל זנותה ותחנף את הארץ ותנאף את האבן ואת העץ: (י) וגם בכל זאת לא שבה אלי בגודה אחותה יהודה בכל לבה כי אם בשקר נאם יהוה: (יא) ויאמר יהוה אלי צדקה נפשה משבה ישראל מבגדה יהודה: (יב) הלך וקראת את הדברים האלה צפונה ואמרת שובה משבה ישראל נאם יהוה לוא אפיל פני בכם כי חסיד אני נאם יהוה לא אטור לעולם: (יג) אך דעי עונך כי ביהוה אלהיך פשעת ותפזרי את דרכיך לזרים תחת כל עץ רענן ובקולי לא שמעתם נאם יהוה: (יד) שובו בנים שובבים נאם יהוה כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון: (טו) ונתתי לכם רעים כלבי ורעו אתכם דעה והשכיל: (טז) והיה כי תרבו ופריתם בארץ בימים ההמה נאם יהוה לא יאמרו עוד ארון ברית יהוה ולא יעלה על לב ולא יזכרו בו ולא יפקדו ולא יעשה עוד: (יז) בעת ההיא יקראו לירושלם כסא יהוה ונקוו אליה כל הגוים לשם יהוה לירושלם ולא ילכו עוד אחרי שררות לבם הרע: (יח) בימים ההמה ילכו בית יהודה על בית ישראל ויבאו יחדו מארץ צפון על הארץ אשר הנחלתי את אבותיכם: (יט) ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים ואמר אבי תקראו (תקראי) לי ומאחרי לא תשובו (תשובי): (כ) אכן בגדה אשה מרעה כן בגדתם בי בית ישראל נאם יהוה: (כא) קול על שפיים נשמע בכי תחנוני בני ישראל כי העוו את דרכם שכחו את יהוה אלהיהם: (כב) שובו בנים שובבים ארפה משובתיכם הננו אתנו לך כי אתה יהוה אלהינו: (כג) אכן לשקר מגבעות המון הרים אכן ביהוה אלהינו תשועת ישראל: (כד) והבשת אכלה את יגיע אבותינו מנעורינו את צאנם ואת בקרם את בניהם ואת בנותיהם: (כה) נשכבה בבשתנו ותכסנו כלמתנו כי ליהוה אלהינו חטאנו אנחנו ואבותינו מנעורינו ועד היום הזה ולא שמענו בקול יהוה אלהינו:
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il