ירמיהו פרק י

(א) שמעו את הדבר אשר דבר יהוה עליכם בית ישראל: (ב) כה אמר יהוה אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה: (ג) כי חקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד: (ד) בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק: (ה) כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם: (ו) מאין כמוך יהוה גדול אתה וגדול שמך בגבורה: (ז) מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך: (ח) ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא: (ט) כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם: (י) ויהוה אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו: (יא) כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה: (יב) עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים: (יג) לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ (הארץ) ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו: (יד) נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם: (טו) הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו: (טז) לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו: (יז) אספי מארץ כנעתך ישבתי (ישבת) במצור: (יח) כי כה אמר יהוה הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת והצרתי להם למען ימצאו: (יט) אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו: (כ) אהלי שדד וכל מיתרי נתקו בני יצאני ואינם אין נטה עוד אהלי ומקים יריעותי: (כא) כי נבערו הרעים ואת יהוה לא דרשו על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה: (כב) קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את ערי יהודה שממה מעון תנים: (כג) ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא לאיש הלך והכין את צעדו: (כד) יסרני יהוה אך במשפט אל באפך פן תמעטני: (כה) שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי אכלו את יעקב ואכלהו ויכלהו ואת נוהו השמו: