יחזקאל פרק כז | רבנים שונים | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
ספר יחזקאל

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' אשר בן ר' שלום הי"ד

2 דק' קריאה

(א) ויהי דבר יהוה אלי לאמר: (ב) ואתה בן אדם שא על צר קינה: (ג) ואמרת לצור הישבתי (הישבת) על מבואת ים רכלת העמים אל איים רביםכה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי: (ד) בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך: (ה) ברושים משניר בנו לך את כל לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך: (ו) אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו שן בת אשרים מאיי כתים: (ז) שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך: (ח) ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך: (ט) זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך: (י) פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו בך המה נתנו הדרך: (יא) בני ארוד וחילך על חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על חומותיך סביב המה כללו יפיך: (יב) תרשיש סחרתך מרב כל הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך: (יג) יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך: (יד) מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך: (טו) בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן והובנים (והבנים) השיבו אשכרך: (טז) ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד נתנו בעזבוניך: (יז) יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך: (יח) דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל הון ביין חלבון וצמר צחר: (יט) ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו ברזל עשות קדה וקנה במערבך היה: (כ) דדן רכלתך בבגדי חפש לרכבה: (כא) ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילם ועתודים בם סחריך: (כב) רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך: (כג) חרן וכנה ועדן רכלי שבא אשור כלמד רכלתך: (כד) המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך: (כה) אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים: (כו) במים רבים הבאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים: (כז) הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך: (כח) לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות: (כט) וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חבלי הים אל הארץ יעמדו: (ל) והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו: (לא) והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר נפש מספד מר: (לב) ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים: (לג) בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ: (לד) עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו: (לה) כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים: (לו) סחרים בעמים שרקו עליך בלהות היית ואינך עד עולם:

ספר יחזקאל