(א) ויהי דבר יהוה אלי לאמר: (ב) בן אדם הנבא על רועי ישראל הנבא ואמרת אליהם לרעים כה אמר אדני יהוה הוי רעי ישראל אשר היו רעים אותם הלוא הצאן ירעו הרעים: (ג) את החלב תאכלו ואת הצמר תלבשו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו: (ד) את הנחלות לא חזקתם ואת החולה לא רפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת הנדחת לא השבתם ואת האבדת לא בקשתם ובחזקה רדיתם אתם ובפרך: (ה) ותפוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל חית השדה ותפוצינה: (ו) ישגו צאני בכל ההרים ועל כל גבעה רמה ועל כל פני הארץ נפצו צאני ואין דורש ואין מבקש: (ז) לכן רעים שמעו את דבר יהוה: (ח) חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען היות צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל חית השדה מאין רעה ולא דרשו רעי את צאני וירעו הרעים אותם ואת צאני לא רעו: (ט) לכן הרעים שמעו דבר יהוה: (י) כה אמר אדני יהוה הנני אל הרעים ודרשתי את צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא תהיין להם לאכלה: (יא) כי כה אמר אדני יהוה הנני אני ודרשתי את צאני ובקרתים: (יב) כבקרת רעה עדרו ביום היותו בתוך צאנו נפרשות כן אבקר את צאני והצלתי אתהם מכל המקומת אשר נפצו שם ביום ענן וערפל: (יג) והוצאתים מן העמים וקבצתים מן הארצות והביאותים אל אדמתם ורעיתים אל הרי ישראל באפיקים ובכל מושבי הארץ: (יד) במרעה טוב ארעה אתם ובהרי מרום ישראל יהיה נוהם שם תרבצנה בנוה טוב ומרעה שמן תרעינה אל הרי ישראל: (טו) אני ארעה צאני ואני ארביצם נאם אדני יהוה: (טז) את האבדת אבקש ואת הנדחת אשיב ולנשברת אחבש ואת החולה אחזק ואת השמנה ואת החזקה אשמיד ארענה במשפט: (יז) ואתנה צאני כה אמר אדני יהוה הנני שפט בין שה לשה לאילים ולעתודים: (יח) המעט מכם המרעה הטוב תרעו ויתר מרעיכם תרמסו ברגליכם ומשקע מים תשתו ואת הנותרים ברגליכם תרפשון: (יט) וצאני מרמס רגליכם תרעינה ומרפש רגליכם תשתינה: (כ) לכן כה אמר אדני יהוה אליהם הנני אני ושפטתי בין שה בריה ובין שה רזה: (כא) יען בצד ובכתף תהדפו ובקרניכם תנגחו כל הנחלות עד אשר הפיצותם אותנה אל החוצה: (כב) והושעתי לצאני ולא תהיינה עוד לבז ושפטתי בין שה לשה: (כג) והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא יהיה להן לרעה: (כד) ואני יהוה אהיה להם לאלהים ועבדי דוד נשיא בתוכם אני יהוה דברתי: (כה) וכרתי להם ברית שלום והשבתי חיה רעה מן הארץ וישבו במדבר לבטח וישנו ביערים: (כו) ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו: (כז) ונתן עץ השדה את פריו והארץ תתן יבולה והיו על אדמתם לבטח וידעו כי אני יהוה בשברי את מטות עלם והצלתים מיד העבדים בהם: (כח) ולא יהיו עוד בז לגוים וחית הארץ לא תאכלם וישבו לבטח ואין מחריד: (כט) והקמתי להם מטע לשם ולא יהיו עוד אספי רעב בארץ ולא ישאו עוד כלמת הגוים: (ל) וידעו כי אני יהוה אלהיהם אתם והמה עמי בית ישראל נאם אדני יהוה: (לא) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אני אלהיכם נאם אדני יהוה: