הושע פרק ד | רבנים שונים | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
ספר הושע

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' אשר בן ר' שלום הי"ד

(א) שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ: (ב) אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו: (ג) על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו: (ד) אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן: (ה) וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך: (ו) נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך (ואמאסך) מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני: (ז) כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר: (ח) חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו: (ט) והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו: (י) ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר: (יא) זנות ויין ותירוש יקח לב: (יב) עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם: (יג) על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה: (יד) לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט: (טו) אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה: (טז) כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב: (יז) חבור עצבים אפרים הנח לו: (יח) סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה: (יט) צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם:

ספר הושע