הושע פרק ח

(א) אל חכך שפר כנשר על בית יהוה יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו: (ב) לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל: (ג) זנח ישראל טוב אויב ירדפו: (ד) הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת: (ה) זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד מתי לא יוכלו נקין: (ו) כי מישראל והוא חרש עשהו ולא אלהים הוא כי שבבים יהיה עגל שמרון: (ז) כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח אולי יעשה זרים יבלעהו: (ח) נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין חפץ בו: (ט) כי המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים: (י) גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים: (יא) כי הרבה אפרים מזבחות לחטא היו לו מזבחות לחטא: (יב) אכתוב (אכתב) לו רבו (רבי) תורתי כמו זר נחשבו: (יג) זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם המה מצרים ישובו: (יד) וישכח ישראל את עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנתיה: