ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

צפניה פרק א

דף הבית בית מדרש תנ"ך תכני התנ"ך ספר צפניה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר


צפניה פרק א




מוקדש לעלוי נשמת
ר' אשר בן ר' שלום הי"ד

(א) דבר יהוה אשר היה אל צפניה בן כושי בן גדליה בן אמריה בן חזקיה בימי יאשיהו בן אמון מלך יהודה: (ב) אסף אסף כל מעל פני האדמה נאם יהוה: (ג) אסף אדם ובהמה אסף עוף השמים ודגי הים והמכשלות את הרשעים והכרתי את האדם מעל פני האדמה נאם יהוה: (ד) ונטיתי ידי על יהודה ועל כל יושבי ירושלם והכרתי מן המקום הזה את שאר הבעל את שם הכמרים עם הכהנים: (ה) ואת המשתחוים על הגגות לצבא השמים ואת המשתחוים הנשבעים ליהוה והנשבעים במלכם: (ו) ואת הנסוגים מאחרי יהוה ואשר לא בקשו את יהוה ולא דרשהו: (ז) הס מפני אדני יהוה כי קרוב יום יהוה כי הכין יהוה זבח הקדיש קראיו: (ח) והיה ביום זבח יהוה ופקדתי על השרים ועל בני המלך ועל כל הלבשים מלבוש נכרי: (ט) ופקדתי על כל הדולג על המפתן ביום ההוא הממלאים בית אדניהם חמס ומרמה: (י) והיה ביום ההוא נאם יהוה קול צעקה משער הדגים ויללה מן המשנה ושבר גדול מהגבעות: (יא) הילילו ישבי המכתש כי נדמה כל עם כנען נכרתו כל נטילי כסף: (יב) והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם בנרות ופקדתי על האנשים הקפאים על שמריהם האמרים בלבבם לא ייטיב יהוה ולא ירע: (יג) והיה חילם למשסה ובתיהם לשממה ובנו בתים ולא ישבו ונטעו כרמים ולא ישתו את יינם: (יד) קרוב יום יהוה הגדול קרוב ומהר מאד קול יום יהוה מר צרח שם גבור: (טו) יום עברה היום ההוא יום צרה ומצוקה יום שאה ומשואה יום חשך ואפלה יום ענן וערפל: (טז) יום שופר ותרועה על הערים הבצרות ועל הפנות הגבהות: (יז) והצרתי לאדם והלכו כעורים כי ליהוה חטאו ושפך דמם כעפר ולחמם כגללים: (יח) גם כספם גם זהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה ובאש קנאתו תאכל כל הארץ כי כלה אך נבהלה יעשה את כל ישבי הארץ:
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il