ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

צפניה פרק ב

דף הבית בית מדרש תנ"ך תכני התנ"ך ספר צפניה Bookmark and Share



גירסת הדפסה
שלח לחבר


צפניה פרק ב




מוקדש לעלוי נשמת
ר' אשר בן ר' שלום הי"ד

(א) התקוששו וקושו הגוי לא נכסף: (ב) בטרם לדת חק כמץ עבר יום בטרם לא יבוא עליכם חרון אף יהוה בטרם לא יבוא עליכם יום אף יהוה: (ג) בקשו את יהוה כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף יהוה: (ד) כי עזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה אשדוד בצהרים יגרשוה ועקרון תעקר: (ה) הוי ישבי חבל הים גוי כרתים דבר יהוה עליכם כנען ארץ פלשתים והאבדתיך מאין יושב: (ו) והיתה חבל הים נות כרת רעים וגדרות צאן: (ז) והיה חבל לשארית בית יהודה עליהם ירעון בבתי אשקלון בערב ירבצון כי יפקדם יהוה אלהיהם ושב שבותם (שביתם): (ח) שמעתי חרפת מואב וגדפי בני עמון אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם: (ט) לכן חי אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום: (י) זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות: (יא) נורא יהוה עליהם כי רזה את כל אלהי הארץ וישתחוו לו איש ממקומו כל איי הגוים: (יב) גם אתם כושים חללי חרבי המה: (יג) ויט ידו על צפון ויאבד את אשור וישם את נינוה לשממה ציה כמדבר: (יד) ורבצו בתוכה עדרים כל חיתו גוי גם קאת גם קפד בכפתריה ילינו קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה: (טו) זאת העיר העליזה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד איך היתה לשמה מרבץ לחיה כל עובר עליה ישרק יניע ידו:
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il