ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

זכריה פרק א

דף הבית בית מדרש תנ"ך תכני התנ"ך ספר זכריה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר


זכריה פרק א




מוקדש לעלוי נשמת
ר' אשר בן ר' שלום הי"ד

(א) בחדש השמיני בשנת שתים לדריוש היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיה בן עדו הנביא לאמר: (ב) קצף יהוה על אבותיכם קצף: (ג) ואמרת אלהם כה אמר יהוה צבאות שובו אלי נאם יהוה צבאות ואשוב אליכם אמר יהוה צבאות: (ד) אל תהיו כאבתיכם אשר קראו אליהם הנביאים הראשנים לאמר כה אמר יהוה צבאות שובו נא מדרכיכם הרעים ומעליליכם (ומעלליכם) הרעים ולא שמעו ולא הקשיבו אלי נאם יהוה: (ה) אבותיכם איה הם והנבאים הלעולם יחיו: (ו) אך דברי וחקי אשר צויתי את עבדי הנביאים הלוא השיגו אבתיכם וישובו ויאמרו כאשר זמם יהוה צבאות לעשות לנו כדרכינו וכמעללינו כן עשה אתנו: (ז) ביום עשרים וארבעה לעשתי עשר חדש הוא חדש שבט בשנת שתים לדריוש היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיהו בן עדוא הנביא לאמר: (ח) ראיתי הלילה והנה איש רכב על סוס אדם והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה ואחריו סוסים אדמים שרקים ולבנים: (ט) ואמר מה אלה אדני ויאמר אלי המלאך הדבר בי אני אראך מה המה אלה: (י) ויען האיש העמד בין ההדסים ויאמר אלה אשר שלח יהוה להתהלך בארץ: (יא) ויענו את מלאך יהוה העמד בין ההדסים ויאמרו התהלכנו בארץ והנה כל הארץ ישבת ושקטת: (יב) ויען מלאך יהוה ויאמר יהוה צבאות עד מתי אתה לא תרחם את ירושלם ואת ערי יהודה אשר זעמתה זה שבעים שנה: (יג) ויען יהוה את המלאך הדבר בי דברים טובים דברים נחמים: (יד) ויאמר אלי המלאך הדבר בי קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות קנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה: (טו) וקצף גדול אני קצף על הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה: (טז) לכן כה אמר יהוה שבתי לירושלם ברחמים ביתי יבנה בה נאם יהוה צבאות וקוה (וקו) ינטה על ירושלם: (יז) עוד קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות עוד תפוצנה ערי מטוב ונחם יהוה עוד את ציון ובחר עוד בירושלם:
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il