(א) משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי: (ב) אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם: (ג) אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו: (ד) לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאתיו אשר עשה: (ה) ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם: (ו) למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם: (ז) וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו: (ח) ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו: (ט) בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב: (י) לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת: (יא) וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם: (יב) נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען: (יג) בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד: (יד) וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש: (טו) יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה: (טז) ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים: (יז) ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה: (יח) וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם: (יט) וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר: (כ) הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו: (כא) לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל: (כב) כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו: (כג) ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח: (כד) וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו: (כה) לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע: (כו) יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן: (כז) וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף: (כח) ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו: (כט) ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם: (ל) לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם: (לא) ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע: (לב) בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו: (לג) ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה: (לד) אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל: (לה) ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם: (לו) ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו: (לז) ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו: (לח) והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו: (לט) ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב: (מ) כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון: (מא) וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו: (מב) לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר: (מג) אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען: (מד) ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון: (מה) ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם: (מו) ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה: (מז) יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל: (מח) ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים: (מט) ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים: (נ) יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר: (נא) ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם: (נב) ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר: (נג) וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים: (נד) ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו: (נה) ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל: (נו) וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו: (נז) ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה: (נח) ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו: (נט) שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל: (ס) ויטש משכן שלו אהל שכן באדם: (סא) ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר: (סב) ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר: (סג) בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו: (סד) כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה: (סה) ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין: (סו) ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו: (סז) וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר: (סח) ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב: (סט) ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם: (ע) ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן: (עא) מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו: (עב) וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם: