(א) הללו יה הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו: (ב) מי ימלל גבורות יהוה ישמיע כל תהלתו: (ג) אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת: (ד) זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך: (ה) לראות בטובת בחיריך לשמח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך: (ו) חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו: (ז) אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף: (ח) ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו: (ט) ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר: (י) ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב: (יא) ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר: (יב) ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו: (יג) מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו: (יד) ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון: (טו) ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם: (טז) ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה: (יז) תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם: (יח) ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים: (יט) יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה: (כ) וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב: (כא) שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים: (כב) נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף: (כג) ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית: (כד) וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו: (כה) וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה: (כו) וישא ידו להם להפיל אותם במדבר: (כז) ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות: (כח) ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים: (כט) ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה: (ל) ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה: (לא) ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד עולם: (לב) ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם: (לג) כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו: (לד) לא השמידו את העמים אשר אמר יהוה להם: (לה) ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם: (לו) ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש: (לז) ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים: (לח) וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים: (לט) ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם: (מ) ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו: (מא) ויתנם ביד גוים וימשלו בהם שנאיהם: (מב) וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם: (מג) פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם: (מד) וירא בצר להם בשמעו את רנתם: (מה) ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו: (מו) ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם: (מז) הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך: (מח) ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללו יה: