משלי פרק ד

(א) שמעו בנים מוסר אב והקשיבו לדעת בינה: (ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו: (ג) כי בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אמי: (ד) וירני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמר מצותי וחיה: (ה) קנה חכמה קנה בינה אל תשכח ואל תט מאמרי פי: (ו) אל תעזבה ותשמרך אהבה ותצרך: (ז) ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה: (ח) סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה: (ט) תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגנך: (י) שמע בני וקח אמרי וירבו לך שנות חיים: (יא) בדרך חכמה הריתיך הדרכתיך במעגלי ישר: (יב) בלכתך לא יצר צעדך ואם תרוץ לא תכשל: (יג) החזק במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך: (יד) בארח רשעים אל תבא ואל תאשר בדרך רעים: (טו) פרעהו אל תעבר בו שטה מעליו ועבר: (טז) כי לא ישנו אם לא ירעו ונגזלה שנתם אם לא יכשולו (יכשילו): (יז) כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו: (יח) וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום: (יט) דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו: (כ) בני לדברי הקשיבה לאמרי הט אזנך: (כא) אל יליזו מעיניך שמרם בתוך לבבך: (כב) כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא: (כג) מכל משמר נצר לבך כי ממנו תוצאות חיים: (כד) הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך: (כה) עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישרו נגדך: (כו) פלס מעגל רגלך וכל דרכיך יכנו: (כז) אל תט ימין ושמאול הסר רגלך מרע: