משלי פרק יא

(א) מאזני מרמה תועבת יהוה ואבן שלמה רצונו: (ב) בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה: (ג) תמת ישרים תנחם וסלף בגדים ושדם (ישדם): (ד) לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות: (ה) צדקת תמים תישר דרכו וברשעתו יפל רשע: (ו) צדקת ישרים תצילם ובהות בגדים ילכדו: (ז) במות אדם רשע תאבד תקוה ותוחלת אונים אבדה: (ח) צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו: (ט) בפה חנף ישחת רעהו ובדעת צדיקים יחלצו: (י) בטוב צדיקים תעלץ קריה ובאבד רשעים רנה: (יא) בברכת ישרים תרום קרת ובפי רשעים תהרס: (יב) בז לרעהו חסר לב ואיש תבונות יחריש: (יג) הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר: (יד) באין תחבלות יפל עם ותשועה ברב יועץ: (טו) רע ירוע כי ערב זר ושנא תקעים בוטח: (טז) אשת חן תתמך כבוד ועריצים יתמכו עשר: (יז) גמל נפשו איש חסד ועכר שארו אכזרי: (יח) רשע עשה פעלת שקר וזרע צדקה שכר אמת: (יט) כן צדקה לחיים ומרדף רעה למותו: (כ) תועבת יהוה עקשי לב ורצונו תמימי דרך: (כא) יד ליד לא ינקה רע וזרע צדיקים נמלט: (כב) נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם: (כג) תאות צדיקים אך טוב תקות רשעים עברה: (כד) יש מפזר ונוסף עוד וחשך מישר אך למחסור: (כה) נפש ברכה תדשן ומרוה גם הוא יורא: (כו) מנע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר: (כז) שחר טוב יבקש רצון ודרש רעה תבואנו: (כח) בוטח בעשרו הוא יפול וכעלה צדיקים יפרחו: (כט) עכר ביתו ינחל רוח ועבד אויל לחכם לב: (ל) פרי צדיק עץ חיים ולקח נפשות חכם: (לא) הן צדיק בארץ ישלם אף כי רשע וחוטא: