קהלת פרק ו

(א) יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם: (ב) איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא: (ג) אם יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי שניו ונפשו לא תשבע מן הטובה וגם קבורה לא היתה לו אמרתי טוב ממנו הנפל: (ד) כי בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכסה: (ה) גם שמש לא ראה ולא ידע נחת לזה מזה: (ו) ואלו חיה אלף שנים פעמים וטובה לא ראה הלא אל מקום אחד הכל הולך: (ז) כל עמל האדם לפיהו וגם הנפש לא תמלא: (ח) כי מה יותר לחכם מן הכסיל מה לעני יודע להלך נגד החיים: (ט) טוב מראה עינים מהלך נפש גם זה הבל ורעות רוח: (י) מה שהיה כבר נקרא שמו ונודע אשר הוא אדם ולא יוכל לדין עם שהתקיף (שתקיף) ממנו: (יא) כי יש דברים הרבה מרבים הבל מה יתר לאדם: (יב) כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים מספר ימי חיי הבלו ויעשם כצל אשר מי יגיד לאדם מה יהיה אחריו תחת השמש: