- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
וכך כותב המהר"ל בספרו נתיבות עולם, בנתיב התורה, פרק יא:
"ובפרק בתרא דמכות (כ"ב ע"ב) אמר רבא כמה טפשאי שאר אנשי דמקמי ספר תורה קיימי ולא קיימי קמי גברא רבא שהרי התורה אמרה ארבעים יכנו ואתו רבנן ובצרי חדא עד כאן. בא להודיע על מעלת החכם, שלא יאמר האדם כי בעל התורה הוא כמו שאר אדם ואין שם תורה נקרא עליו רק אדם שיודע תורה, ודבר זה אינו רק כי התלמיד חכם כמו עצם התורה ויש לו דמיון גמור אל התורה. ובודאי דבר זה הוא הטעם שאמרה התורה (דברים י"ד) לא תסור ימין ושמאל מכל אשר יורוך, כי החכמים הם עצם התורה גם כן, וכמו שגזר השם יתברך ונתן התורה לישראל כך נתן החכמים והם גם כן עצם התורה כי לא דבר רק הוא דבריהם, ואן כאן מקום להאריך והארכנו במקום אחר".
האם הכבוד דורש מרחק נפשי בין התלמיד לרב או שהדבר העיקרי הוא יצירת קירבה ומגע בין הרב לתלמידיו?
ה"מסילת ישרים" כולל את ענין הכבוד במידות הנובעות מהיראה. היראה כשלעצמה היא תחושת המרחק ותחושת אי המגע. ר' עקיבא חידש מ"את ה' אלוקיך תירא" לרבות תלמידי חכמים. הכבוד אינו מצב של אי מגע ומרחק אלא הוא דורש מהאדם שגם בהיותו בא במגע צורת המגע תהיה בצורה של כבוד.
אנו יודעים שצריכים לנהוג כבוד בכולם, לא רק במי שגדול ממך. "איזו מכובד המכבד את הבריות". הכבוד הוא נתינת מקום לשני. הכבוד הוא לפנות מקום בצורה שהשני שבא איתך במגע ירגיש שאתה מצפה שהוא יתפוס מקום, יאמר את שלו ושתשמח במה שיאמר. ודאי שבמידה זו צריך לנהוג כלפי מי שגדול ממך וכלפי תלמידי חכמים שיש להם הרבה במה למלא את העולם באישיותם. התלמידים הנוהגים כבוד ברבם - המשמעות היא שהם באים לשמוע, לקבל ולתת מקום לרבם לגלות את אישיותו ואת דבריו.
אם כן, כבוד לא יוצר תחושת מרחק. אולם זאת ודאי שכבוד הקב"ה הוא כולל בקרבו גם את תחושת המרחק. גם כבוד לתלמיד חכם באופן פשוט יוצר את תחושת המרחק.
על הפסוקים הללו מספר תהילים המדברים על כבוד ה', מצאנו פירוש שהוא בשם הגאון מוילנא:
"שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה. שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה".
עומד הגר"א על החילוק שיש בין הפסוק הראשון שכתוב בו "הנשאו פתחי עולם" לבין הפסוק השני שכתוב בו "שאו פתחי עולם". "הנשאו פתחי עולם" משמעותו הוא שעל כורחם השערים יפתחו משום כבוד ה'. ואילו הפסוק "שאו" כבר פונה בלשון רכה אל השערים "שאו מעצמכם מפני המלך שבא!".
בפסוק הראשון הכבוד הוא משום שה' מתגלה בצורה של מלחמה. יש כאן כבוד שאינו תלוי ברצון השערים אלא הוא מציאות הנרכשת בכוח על ידי הגודל האלוקי המתגלה. אולם בפעם השניה השערים כבר נפתחים מעצמם משום שמו של הקב"ה ומשום שהם מרגישים שהם צבאות ה' - שהם החיילים של ה'.
יש כבוד שאדם נותן למי שעומד מולך. ויש כבוד שאדם נותן למי שעומד בראשו. הכבוד שאדם נותן למי שעומד מולו הוא כבוד שבא בכפייה. ואילו הכבוד שניתן למי שהוא המנהיג שלך השליח שלך להנהגה הוא כבוד הבא בנעימות ובמאור פנים.
יש כנראה מעלה גם לכבוד הבא בכפייה. ודומה למעלה שדיבר עליה המהר"ל לענין כפיית הר כגיגית. ויש מעלה לכבוד הבא מתוך מה שמי שנותן את הכבוד רוצה לתת אותו.
אחת מהתכונות של דור הגאולה היא תחושת החוצפא. החוצפא היא האנטיתזה לכבוד. החוצפא היא ההתפרצות של האדם גם למקומות שאינו ראוי להיות בהם. מסביר הרב באורות שתכונת החוצפא מופיעה במקרים רבים בדרך הרסנית. אולם ביסודה היא גם תכונה שנצרכת למהלך הגאולה. היא תכונה שיכולה לקדם את עם ישראל למקומות שבדורות הקודמים לא העיזו להתקדם אליהם. לכן קורא הרב שלא להלחם עם תכונת החוצפא אלא לזקק אותה - לקחת אותה למחוזות הטובים שבה.
בנושא הכבוד יש לחשוב ביתר זהירות כיצד בדור של חוצפא מפתחים את מידת הכבוד. התשובה שיש לתת לשאלה זו היא שכמו בהרבה נושאים, גם לענין הכבוד יש להבחין בין כבוד שנוצר כתוצאה מכך שמישהו עומד מול וכנגד. כנגד הכבוד הזה תתפרץ תכונת החוצפא. אולם אם תלמידי חכמים ישכילו מלתבוע כבוד, אם תלמידי חכמים ידעו להיות חלק מתלמידיהם אם הם ירגישו שהם שליחים של תלמידיהם אזי ממילא יתפתח כבוד מהסוג השני שמופיע בפרק התהלים. הבסיס לכך הוא שהרב צריך לכבד את תלמידיו להיות קשוב לתלמידיו להשכיל ולכבד את רגשותיהם ואת בעיותיהם. הכבוד שיווצר אינו כבוד הבא מלמעלה למטה אלא מלמטה למעלה. הלוואי ונהיה ראויים למדרגה זו ואזי נזכה ש"כבוד חכמים ינחלו".
מוסיף והולך
דברים ממסיבת חנוכה בישיבת בית אל תשע"א
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | א' טבת תשע"א
שו"ת סוף זמן אלול התשע"ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
עצות והדרכות ללימוד
שיחה בישיבת בני צבי
הרב יהושע הכהן | תשע"א
שאלות ותשובות בענייני ישיבה
שו"ת סוף זמן קיץ תשס"ז בישיבת בית אל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' אב תשס"ז
הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
הגעה להצלחה רוחנית בשיטת הרמב"ם
תפארת ישראל פרק י'
ה' אדר א תשע"ו
בצלמו כדמותו
נתיב אהבת הריע למהר"ל (4)
י"ט שבט תשע"ב
אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
ז' טבת תשע"ב
קדושת המלאך וקדושת ישראל
נתיב הפרישות למהר"ל - שיעור 3
ט"ו אייר התשע"ב
למה ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
מה הייעוד של תורת הבנים?
איך ללמוד אמונה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
סוד ההתחדשות של יצחק
איך ללמוד גמרא?