דברי הימים א פרק טז

(א) ויביאו את ארון האלהים ויציגו אתו בתוך האהל אשר נטה לו דויד ויקריבו עלות ושלמים לפני האלהים: (ב) ויכל דויד מהעלות העלה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה: (ג) ויחלק לכל איש ישראל מאיש ועד אשה לאיש ככר לחם ואשפר ואשישה: (ד) ויתן לפני ארון יהוה מן הלוים משרתים ולהזכיר ולהודות ולהלל ליהוה אלהי ישראל: (ה) אסף הראש ומשנהו זכריה יעיאל ושמירמות ויחיאל ומתתיה ואליאב ובניהו ועבד אדם ויעיאל בכלי נבלים ובכנרות ואסף במצלתים משמיע: (ו) ובניהו ויחזיאל הכהנים בחצצרות תמיד לפני ארון ברית האלהים: (ז) ביום ההוא אז נתן דויד בראש להדות ליהוה ביד אסף ואחיו: (ח) הודו ליהוה קראו בשמוהודיעו בעמים עלילתיו: (ט) שירו לו זמרו לושיחו בכל נפלאתיו: (י) התהללו בשם קדשוישמח לב מבקשי יהוה: (יא) דרשו יהוה ועזובקשו פניו תמיד: (יב) זכרו נפלאתיו אשר עשהמפתיו ומשפטי פיהו: (יג) זרע ישראל עבדובני יעקב בחיריו: (יד) הוא יהוה אלהינובכל הארץ משפטיו: (טו) זכרו לעולם בריתודבר צוה לאלף דור: (טז) אשר כרת את אברהםושבועתו ליצחק: (יז) ויעמידה ליעקב לחקלישראל ברית עולם: (יח) לאמר לך אתן ארץ כנעןחבל נחלתכם: (יט) בהיותכם מתי מספרכמעט וגרים בה: (כ) ויתהלכו מגוי אל גויומממלכה אל עם אחר: (כא) לא הניח לאיש לעשקםויוכח עליהם מלכים: (כב) אל תגעו במשיחיובנביאי אל תרעו: (כג) שירו ליהוה כל הארץבשרו מיום אל יום ישועתו: (כד) ספרו בגוים את כבודובכל העמים נפלאתיו: (כה) כי גדול יהוה ומהלל מאדונורא הוא על כל אלהים: (כו) כי כל אלהי העמים אליליםויהוה שמים עשה: (כז) הוד והדר לפניועז וחדוה במקמו: (כח) הבו ליהוה משפחות עמיםהבו ליהוה כבוד ועז: (כט) הבו ליהוה כבוד שמושאו מנחה ובאו לפניו השתחוו ליהוה בהדרת קדש: (ל) חילו מלפניו כל הארץ אף תכון תבל בל תמוט: (לא) ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים יהוה מלך: (לב) ירעם הים ומלואו יעלץ השדה וכל אשר בו: (לג) אז ירננו עצי היער מלפני יהוה כי בא לשפוט את הארץ: (לד) הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו: (לה) ואמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגויםלהדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך: (לו) ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העלם ויאמרו כל העם אמןוהלל ליהוה: (לז) ויעזב שם לפני ארון ברית יהוה לאסף ולאחיו לשרת לפני הארון תמיד לדבר יום ביומו: (לח) ועבד אדם ואחיהם ששים ושמונהועבד אדם בן ידיתון וחסה לשערים: (לט) ואת צדוק הכהן ואחיו הכהנים לפני משכן יהוה בבמה אשר בגבעון: (מ) להעלות עלות ליהוה על מזבח העלה תמיד לבקר ולערב ולכל הכתוב בתורת יהוה אשר צוה על ישראל: (מא) ועמהם הימן וידותון ושאר הברורים אשר נקבו בשמות להדות ליהוה כי לעולם חסדו: (מב) ועמהם הימן וידותון חצצרות ומצלתים למשמיעים וכלי שיר האלהים ובני ידותון לשער: (מג) וילכו כל העם איש לביתו ויסב דויד לברך את ביתו: