ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
- ספריה
- חזון קדומים
- כתובות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
כלל נקוט בידינו "אין דבר שבערוה פחות משניים" 1 . וכאן בסוגיא 2 אנו מוצאים, שלגבי עצמו אדם נאמן גם ללא עדים.
וצריך ביאור למקור דין זה.
שיטת המהר"י בן לב 3 היא שבאמת אין כאן נאמנות, ואין אנו מקבלים את דבריו כעובדה. אלא זה איסור שהאדם מחיל על עצמו, והוי מעין נדר.
הנודע ביהודה 4 ורבים אחרים חולקים על המהר"י בן לב, וסוברים שבאמת זהו דין נאמנות, למרות שאין עדים. ומהו המקור לכך? מקצות החושן 5 נראה, שלמדים זאת מהכלל "הודאת בעל דין כמאה עדים דמי", שמצאנוהו בדיני ממונות. אלא שגם זה גופא דורש ביאור לגבי מקורו וגידרו.
ב. מקורו וגידרו של הכלל "הודאת בעל דין כמאה עדים דמי".
המהר"י בן לב [לשיטתו] סובר, שבאמת גם הודאת בע"ד אינו דין של נאמנות, אלא שכאשר מודה, נוצרת כעת מחוייבות, והוי כמתנה. והחידוש בזה הוא, שאעפ"י שבדרך כלל, הנותן מתנה צריך קניין, בנידוננו, שעסקינן במודה, אין צורך להקנות בקניין, אעפ"י שגם כאן זה פועל מדין התחייבות ונתינה.
קצות החושן חולק עליו, וסובר שהודאת בע"ד זה דין של נאמנות. ומוכיח הקצות את שיטתו. שכן, רש"י 6 לומד שהמקור של הודאת בע"ד הוא מהפס' "אשר יאמר כי הוא זה" 7 . מפס' זה לומדת הגמרא 8 את הדין, שמודה במקצת חייב שבועה. וא"כ, אומר רש"י, רואים שהודאת בעל דין כמאה עדים, שאם לא כן, אז אין ערך להודאתו במקצת, ומדוע נשבע?! עד כאן הוכחת רש"י. ובא הקצות וטוען, שרואים מכאן שהודאת בע"ד הוי דין בנאמנות ולא בנתינה, כמו שרצה המהר"י בן לב ללמוד. שהרי למהר"י בן לב שזו נתינה, הרי כל "מודה במקצת" הוא בעצם אינו מודה כלל, אלא הוי ככופר בכל התביעה ונותן מתנה על מקצתה, ובאופן כזה ודאי שאין חיוב שבועה. אלא ע"כ דין נאמנות לפנינו. [והקצות מוכיח את שיטתו בראיות נוספות].
ונראה, שישנו מקור נוסף בתורה לדין הודאת בע"ד. בדין שבועת העדות אומרת התורה 9 : "ונפש... ושמעה קול אלה, והוא עד או ראה או ידע, אם לוא יגיד ונשא עוונו". כתובים כאן שני אופנים להתהוותו של עד: ראיה וידיעה. ובשלמא ראיה, זו עדות פשוטה. אולם איך הציור של ידיעה ללא ראיה? אומרת הגמ' 10 שהעד שמע את הנתבע מודה לתובע. וא"כ העד אינו מעיד על ההלוואה גופא, אלא על הודאה של הלווה. מכאן שהודאה היא מחייבת.
גם ממקור זה רואים כקצות ולא כמהר"י בן לב. שהרי אם נאמר שהודאת בע"ד זו התחייבות, יצא שהודאתו כעת היא יוצרת את החיוב [ואינה בירור עובדה קודמת], וא"כ העד ששמע הודאה זו הוא בגדר 'רואה', ולא רק 'יודע'.
ומכאן אנו חוזרים ל"שווייה אנפשיה". המהר"י בן לב, שסובר שהודאת בע"ד זו התחייבות, אזיל לשיטתו, וסובר שגם שווייה אנפשיה הוי קבלה שמקבל על עצמו. ולעומתו, הקצות, שסובר שהודאת בע"ד הוי נאמנות, אזיל לשיטתו, ואף שווייה אנפשיה זוהי נאמנות.
ג. קושי בשיטת הקצות
הזהות הזו, שיוצר הקצות בין הכלל של הודאת בע"ד לכלל של שווייה אנפשיה אינה כ"כ ברורה. שכן מצינו בפוסקים חילוקים הלכתיים ביניהם -
הגמרא אומרת 11 , שאישה שהודתה שהיא אשת איש, וחזרה ואמרה פנויה אני, אם נתנה אמתלא לדבריה - נאמנת. רואים מכאן, שבמקום שיש נאמנות של שווייה אנפשיה מועילה אמתלא. לעומת זאת, במקום שאדם הודה שחייב לחבירו, ולאחר מכן יחזור בו ויתן אמתלא לדבריו - אינו נאמן.
חילוק זה מבואר בדברי הרמ"א 12 , המסייג את נאמנות האישה כשנותנת אמתלא. כל הנאמנות, כותב הרמ"א, היא רק כאשר בתחילה אמרה בסתמא אשת איש אני. אולם, אם בתחילה אמרה אשת איש אני, והוסיפה ואמרה גם למי נתקדשה, אינה יכולה לחזור בה אפי' אם תתן אמתלא. הסיבה שבציור זה אין נאמנות היא מחמת שיש כאן, בנוסף לשווייה אנפשיה, גם הודאת בע"ד [עקב חיוביה כלפי בעלה], ולכן אינה יכולה לחזור בה 13 .
ועוד חילוק בין המושגים. האומר "לא לויתי", והעדים מעידים שלווה ופרע - חייב 14 . ולמרות שלדבריו הוא פטור, וגם לדברי העדים הוא פטור - חייב. שכן, על עובדת ההלוואה מאמינים כמובן לעדים. ולגבי הפרעון - מאמינים לו. והוא הרי מודה שלא פרע, שהרי "כל האומר לא לויתי, כאומר לא פרעתי דמי" 15 . לעומת זאת, בשווייה אנפשיה, רואים ברע"א 16 , שלא אומרים כך. כגון, אישה שתאמר "לא נתקדשתי", ועדים יעידו שהתקדשה ונתגרשה - מותרת. ואין אנו אומרים שלגבי הקידושין נאמין לעדים ולגבי הגירושין נאמין לה.
לדברי הקצות, שסובר שמקור 'שווייה אנפשיה' הוא בדין של 'הודאת בע"ד', צ"ע מדוע קיימים חילוקים אלו.
יסודות מרכזיים שנזכרים או מתחדשים בשיעור זה
* נחלקו האחרונים בגדר של 'הודאת בע"ד כמאה עדים דמי' - האם זוהי נאמנות, או התחייבות.
* נחלקו הם, אף בגדר של 'שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא' - האם זוהי נאמנות או קבלת האיסור כנדר.
* בהודאת בע"ד אין מועילה אמתלא. בשווייה אנפשיה - מועילה.
* האומר לא לויתי, ועדים מעידים שלווה ופרע - חייב.
* האומרת לא התקדשתי, ועדים מעידים שהתקדשה והתגרשה - מותרת!
* הקצות סובר, שהמקור של שוויה אנפשיה הוא בהודאת בע"ד. וצ"ע בדבריו.
^ 1. גיטין ב ע"ב
^ 2. כתובות ט ע"א בדינו דר"א
^ 3. שו"ת חלק א, סי יט
^ 4. מהדורה תניינא, אבה"ע סי' כג, ד"ה ומה שרצה
^ 5. סי' לד ס"ק ד
^ 6. קידושין סה ע"ב, ד"ה הודאת
^ 7. שמות כב ח
^ 8. ב"ק קז ע"א
^ 9. ויקרא פ"ה א
^ 10. שבועות לג ע"ב
^ 11. כתובות כב ע"א
^ 12. אבה"ע סי' מז ד
^ 13. הערת העורך: עיין גם חלקת מחוקק סי' קטו ס"ק כב.
^ 14. שבועות מא ע"ב
^ 15. שם
^ 16. דו"ח על כתובות כב
^ 2. כתובות ט ע"א בדינו דר"א
^ 3. שו"ת חלק א, סי יט
^ 4. מהדורה תניינא, אבה"ע סי' כג, ד"ה ומה שרצה
^ 5. סי' לד ס"ק ד
^ 6. קידושין סה ע"ב, ד"ה הודאת
^ 7. שמות כב ח
^ 8. ב"ק קז ע"א
^ 9. ויקרא פ"ה א
^ 10. שבועות לג ע"ב
^ 11. כתובות כב ע"א
^ 12. אבה"ע סי' מז ד
^ 13. הערת העורך: עיין גם חלקת מחוקק סי' קטו ס"ק כב.
^ 14. שבועות מא ע"ב
^ 15. שם
^ 16. דו"ח על כתובות כב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
