"ולטעם זה הגלות מתעכב ומתארך כי אין בנו מי שיוכל לעלות במדרגה הזו, כי אם יהיה בינינו מי שיוכל לעלות שם נשמתו - היה מעלה גם את המלכות". וממשיך ואומר: "אמנם עם כל זה, יש קצת תיקון במה שנמסור נפשינו על קדוש השם בכל לב, כי על ידי כן, אפילו אין בנו שום מעשים טובים והרשענו עד להפליא, הנה על ידי מסירת נפשינו להריגה, מתכפרים עונותינו כולם ויש בנו יכולת לעלות עד אימא עלאה".

"ואנחנו בעודנו סובלים שעבודם וכזביהם ושקרותם למעלה מיכולתנו, אין ביכולת האדם כח לסבול". "וכל זמן שאנו רודפים שלומם - הם רודפים אחרינו בחרום ובמלחמה כמו שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים קכ ז) "אַנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה".

"דִּרְשׁוּ ה' וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד" מהו עֻזּוֹ של ה'? אומר רש"י (דברי הימים א טז יא) " מקדש וארון נקראו עֻזּוֹ דכתיב "וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ" שנתן ארונו להביאו בשבי. וכתיב "קוּמָה ה' לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ". ועל כן נקרא אלעזר השומרו - עֻזָּה, על שם ששמר הארון שנקרא עֹז".

"תָּנִי רַבִּי יְהוּדָה שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הָיוּ עִם יִשְׂרָאֵל בַּמִדְבָּר אֶחָד שֶׁהָיְתָה תּוֹרָה נְתוּנָה בְתוֹכוֹ הָיָה נָתוּן בְּאֹהֲל מוֹעֵד שֶׁנֶּאֱמַר, (במדבר יד) "וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶרֶב הַמַּחֲנֶה" וְהַשֵּׁנִי שֶׁהָיוּ שִׁבְרֵי לוּחוֹת נְתוּנִין בְּתוֹכוֹ הָיָה נִכְנָס וְיוֹצֵא עִמָהֶן. פְּעָמִים הָיָה מִתְרָאֶה עִמָהֶם בַּמִלְחָמָה. וְרַבָּנָן אָמְרִי, אָרוֹן אֶחָד הָיָה, פַּעַם אַחַת יָצָא בִימֵי עֵלִי וְנִשְׁבָּה".