- פרשת שבוע ותנ"ך
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
כל הפצועים במלחמה
ערגה לגאולה
התקופות מתחלפות פתאום, במפתיע, באופן בלתי צפוי. בני ישראל חיו במצרים, בארץ גושן, יותר ממאה שנים בשפע ובביטחון. נראה היה שהם השתלבו יפה בחברה המצרית וחשו נוחות וביטחון בעתידם שם.
ואז קם מלך חדש, ועמו באה תקופה אחרת - שמונים שנה של שעבוד ומוות, של רדיפות ועינויים.
מאין בא המלך החדש הזה? איך קרה שאיש לא צפה אפשרות כזאת?
פרעה ביקש מתנדבים שיעזרו לבנות את התשתית של מצרים, לחדש אותה. היהודים, כאזרחים טובים במצרים, התנדבו בהמוניהם. אט-אט הם שמו לב לעובדה שהם המתנדבים היחידים שמגיעים לעבודה. בסופו של דבר, הם הגיעו לעבוד במבצרים המצריים כעבדים. עד מהרה שועבדו כל בני ישראל במצרים, חוץ משבט לוי. בהינד עפעף היסטורי עברה האוכלוסייה היהודית מעושר לעוני, מאזרחות לעבדות, מאנשים נכבדים ללא-אנשים.
האמת היא שהשינוי העצום הזה במעמדם של בני ישראל במצרים הפתיע את בני ישראל. הם ידעו שאברהם חלם חלום על עבדות וגלות, אך הם לא שיערו בנפשם שהם יהיו הדור שיחווה את הגשמתו ושמצרים תהיה הארץ שבה כל זה יתרחש. לכן כשהדברים אכן קרו ובני ישראל הפכו לקורבנות, הם לא היו מוכנים כלל ועיקר לתקופה החדשה והעגומה שפקדה אותם.
רק הנהגתו של משה אפשרה להם לשנות את החשיבה, להבין שעתידם כבר לא נמצא במצרים ולהתחיל לערוג לגאולה. למרות זאת, במדרשים מסיקים חז"ל שרוב בני ישראל לא הצליחו לשרוד מבחינה גופנית ורוחנית כדי לצאת ממצרים.
האמת היא שכל דור שחי בתקופה של תמורות גדולות ובלתי צפויות מוצא את עצמו במצב קשה. הוא הופך לדור שמתאפיין בחוסר ודאות וברצון עז לשחזר את עברו, דור שחש חסר ישע כשעליו להתמודד בהצלחה עם מצבו בהווה, וקל וחומר עם העתיד. אני חושב שכולנו נסכים שאנחנו עוברים היום שינוי גדול מבחינה כלכלית, חברתית וביטחונית. גם אם אנחנו מתגעגעים לעבר שנראה ודאי ובטוח יותר, כעת המשימה שלנו היא להתמודד בהצלחה עם מה שניצב מולנו היום. עלינו ללמוד ממשה ולחקות אותו כמיטב יכולתנו.
התורה תמיד תובעת מהיהודים להתנהג בתבונה, בהיגיון ומתוך אמונה גדולה. זאת המשימה של משה, להביא את ההתנהגות של בני ישראל ואת יעדיהם למצב האידיאלי הזה. משה עצמו עושה דרך ארוכה. מילד שגדל כנסיך בארמון פרעה, הוא הופך לאיש נרדף ובסופו של דבר לשליח של חורבן לאותו הבית שבו הוא עצמו גדל.
התורה לא מספרת לנו על הקשיים ועל החרדה של משה בהסתגלות שלו למצבים שהיו חדשים לו בכל מובן, אך חלק מגדולתו טמון ביכולתו להסתגל אליהם. אם כך, כשאנחנו מתחילים את ספר שמות, הבה נהיה נחושים בהחלטתנו להחזיק מעמד ולהתמודד עם הקשיים הקיימים כמיטב יכולתנו. עוד נדע ימים טובים מאלה.
ואז קם מלך חדש, ועמו באה תקופה אחרת - שמונים שנה של שעבוד ומוות, של רדיפות ועינויים.
מאין בא המלך החדש הזה? איך קרה שאיש לא צפה אפשרות כזאת?
פרעה ביקש מתנדבים שיעזרו לבנות את התשתית של מצרים, לחדש אותה. היהודים, כאזרחים טובים במצרים, התנדבו בהמוניהם. אט-אט הם שמו לב לעובדה שהם המתנדבים היחידים שמגיעים לעבודה. בסופו של דבר, הם הגיעו לעבוד במבצרים המצריים כעבדים. עד מהרה שועבדו כל בני ישראל במצרים, חוץ משבט לוי. בהינד עפעף היסטורי עברה האוכלוסייה היהודית מעושר לעוני, מאזרחות לעבדות, מאנשים נכבדים ללא-אנשים.
האמת היא שהשינוי העצום הזה במעמדם של בני ישראל במצרים הפתיע את בני ישראל. הם ידעו שאברהם חלם חלום על עבדות וגלות, אך הם לא שיערו בנפשם שהם יהיו הדור שיחווה את הגשמתו ושמצרים תהיה הארץ שבה כל זה יתרחש. לכן כשהדברים אכן קרו ובני ישראל הפכו לקורבנות, הם לא היו מוכנים כלל ועיקר לתקופה החדשה והעגומה שפקדה אותם.
רק הנהגתו של משה אפשרה להם לשנות את החשיבה, להבין שעתידם כבר לא נמצא במצרים ולהתחיל לערוג לגאולה. למרות זאת, במדרשים מסיקים חז"ל שרוב בני ישראל לא הצליחו לשרוד מבחינה גופנית ורוחנית כדי לצאת ממצרים.
האמת היא שכל דור שחי בתקופה של תמורות גדולות ובלתי צפויות מוצא את עצמו במצב קשה. הוא הופך לדור שמתאפיין בחוסר ודאות וברצון עז לשחזר את עברו, דור שחש חסר ישע כשעליו להתמודד בהצלחה עם מצבו בהווה, וקל וחומר עם העתיד. אני חושב שכולנו נסכים שאנחנו עוברים היום שינוי גדול מבחינה כלכלית, חברתית וביטחונית. גם אם אנחנו מתגעגעים לעבר שנראה ודאי ובטוח יותר, כעת המשימה שלנו היא להתמודד בהצלחה עם מה שניצב מולנו היום. עלינו ללמוד ממשה ולחקות אותו כמיטב יכולתנו.
התורה תמיד תובעת מהיהודים להתנהג בתבונה, בהיגיון ומתוך אמונה גדולה. זאת המשימה של משה, להביא את ההתנהגות של בני ישראל ואת יעדיהם למצב האידיאלי הזה. משה עצמו עושה דרך ארוכה. מילד שגדל כנסיך בארמון פרעה, הוא הופך לאיש נרדף ובסופו של דבר לשליח של חורבן לאותו הבית שבו הוא עצמו גדל.
התורה לא מספרת לנו על הקשיים ועל החרדה של משה בהסתגלות שלו למצבים שהיו חדשים לו בכל מובן, אך חלק מגדולתו טמון ביכולתו להסתגל אליהם. אם כך, כשאנחנו מתחילים את ספר שמות, הבה נהיה נחושים בהחלטתנו להחזיק מעמד ולהתמודד עם הקשיים הקיימים כמיטב יכולתנו. עוד נדע ימים טובים מאלה.
כיצד נהיינו לעם? חלק ב'
חן החומש על פרשיותיו, חומש שמות, פרק א'
הרב שמעון קליין | כ"א אדר א' התשע"ט

משה רועה נאמן אף לחוטאים
הרב דוד דב לבנון | טבת תשפ"ג

גלות מצרים
כרך א' שיעור ז'
הרב זאב סולטנוביץ' | תשס"ה

פרשת שמות תשס"ב
הרב מאיר גולדויכט | תשס"ב
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
משחק ללא הגבלת זמן
תשע"ד
פרשת בהר
אייר תשע"ה
"חזקה"
תשע"ד
פרשת נשא תשע"ד
תשע"ד
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר
בדיקת פירות ט''ו בשבט
תיקון ימי השובבי"ם
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
נס חנוכה בעולם שכלי ?
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
האם מותר לפנות למקובלים?
דיני פרשת זכור
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
הלכות בדיקת חמץ
פרק ד
הרב אליעזר מלמד | תשפ
חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִילּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרָיִם
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הלכות בדיקת חמץ
פרק ד
הרב אליעזר מלמד | תשפ
מנהגי אבלות בספירת העומר
הרב אליעזר מלמד | אייר התשס"א
הגדה של פסח - המשך "הא לחמא ענייא"
עולת ראי"ה פסח - שיעור 9
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ט אדר תשפ"ג
הגדה של פסח - ורחץ
עולת ראי"ה פסח - שיעור 4
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ב אדר תשפ"ג
