- מדורים
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אהרון יהשוע בן חיה
בשנת תש"ט התקיימו הבחירות לכנסת הראשונה בישראל. באותה מערכת בחירות עמד אחוז ההצבעה על למעלה מ - 85%. שיעור שיא זה לא חזר על עצמו במערכות הבחירות הבאות, ובכל זאת במשך עשרות שנים עמד שיעור ההצבעה על 80% לערך.
והנה, לפני כשתי מערכות בחירות צנח שיעור ההצבעה עד לרמת ה- 62%. נסתכן ונאמר, שלפי כל הסימנים שיעור ההצבעה בבחירות הקרובות ירד עוד.
יאמר מי שיאמר - לנו, כציבור דתי לאומי זה טוב, כי אצלנו שיעור ההצבעה גבוה יותר. אך למרבה ההפתעה - שיעור ההצבעה בציבור הדתי לאומי בבחירות האחרונות השתווה לציבור הכללי. ומכאן למסקנה המתבקשת - אם נצביע נשפיע, ובגדול.
והנה, לפני כשתי מערכות בחירות צנח שיעור ההצבעה עד לרמת ה- 62%. נסתכן ונאמר, שלפי כל הסימנים שיעור ההצבעה בבחירות הקרובות ירד עוד.
יאמר מי שיאמר - לנו, כציבור דתי לאומי זה טוב, כי אצלנו שיעור ההצבעה גבוה יותר. אך למרבה ההפתעה - שיעור ההצבעה בציבור הדתי לאומי בבחירות האחרונות השתווה לציבור הכללי. ומכאן למסקנה המתבקשת - אם נצביע נשפיע, ובגדול.
העם בוחר בהנהגה המתאימה
הרב חיים ישראל שטיינר שליט"א
מאחר שבימינו לא זכינו עדיין לחידוש הנבואה והסנהדרין, ניתנות הזכות והחובה לבחור מנהיג לישראל בידי העם
הזכות והחובה לבחור - כתב הרמב"ם (מלכים א'): "שלוש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ: למנות להם מלך, להכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה".
על פי התורה שלושה הם השותפים במינוי מלך לישראל: נביא, סנהדרין והעם. מאחר שבימינו לא זכינו עדיין לחידוש הנבואה והסנהדרין, ניתנות הזכות והחובה לבחור מנהיג לישראל בידי העם. וכתב הרדב"ז (מלכים ג', ח'): "מלך - שהומלך על פי נביא, או שהסכימו עליו כל ישראל ", וכן כתב ה"קרן אורה" (הוריות י"א): "נראה הדבר תלוי בעם , וכל שקיבלו עליהם אותו למלך, מחויבים לסור אל משמעתו, וגם בהם הדבר תלוי להורידו מגדולתו."
ברוח זו קבע מרן הרב קוק: "נראין הדברים שבזמן שאין מלך... חוזרים אלה הזכויות של המשפטים לאומה בכללה". שש פעמים מזכיר הרב את האפשרות הזאת. גדולי הפוסקים בדורנו, ובהם הרב הרצוג, הרב גורן, הרב ולדינברג, וייבדל לחיים ארוכים הרב עובדיה יוסף שליט"א (יחוה דעת ה', ס"ג) ועוד רבים, מסתמכים על דברי הרב קוק, כאשר הם דנים בסמכות הממשלה והכנסת שנבחרו על-ידי העם.
כיצד בוחרים? כתב מרן הרב קוק זצ"ל, שעד אשר תתחדש המלוכה, יש להשתמש באופן זמני בשיטת הבחירות הדמוקרטיות הנהוגה בימינו.
לאור האמור לעיל, מצווה רבה להשתתף בבחירות כדי למנות הנהגה ראויה לעם ישראל. עם זה יש להשתדל להתקרב למצב האידיאלי, דהיינו: לדאוג שדעת תורה תהיה מכרעת גם בעניינים תורניים מובהקים וגם בענייניים מדיניים. כך מצאנו שחכמים שיבחו את חזקיהו המלך על חלק ממעשיו ועל חלקם "לא הודו לו".
סדרי העדיפויות הראויים להנהגה בישראל - בקרב הציבור הדתי לאומי מתנהל דיון, האם עלינו להעמיד בראש סולם העדיפויות את החינוך של כלל ישראל, או את יישוב הארץ בפועל. דילמה זו כבר התעוררה בימיו של מו"ר הרב צבי יהודה קוק, והוא קבע (ספר "ארץ הצבי"):
"להגביר את מאמצי החינוך הדתי, המאמין במעשי ד' צור ישראל וגואלו ומקבץ נדחיו ובונה ארצו, ודאי חשוב מאוד, ובשום אופן לא חשוב יותר מזה של יישוב ארצנו והתנחלות שממותיה. קירוב הלבבות והפסקות החציצות בין חילוניים לדתיים, בוודאי חשוב מאוד - ומאמצי ההתנחלויות - הם הם מתוך דרכי שלום ואהבת ישראל... עם שקידת ההתנחלויות , צריך להרבות חינוך והסברה לחשיבותה החיונית. ריבוי החינוך וההסברה לחשיבות הזאת, איננה סתירה וניגוד אלא השלמה ושכלול לה ".
מתוך דברי הרב צבי יהודה, ברור שהוא מעמיד בראש סדר העדיפויות את חיזוק אחיזתנו בכל מרחבי ארץ ישראל ללא ויתור כלשהו על ריבונותנו. רבנו ייחס חשיבות ראשונה במעלה להתנחלות בארץ על כל מרחביה. החינוך וההסברה תפקידם להשלים ולשכלל את מעשה ההתיישבות.
במי לבחור - הקביעה היסודית היא שעלינו לבחור ב מפלגה דתית!
מתוך המפלגות הדתיות ניתן את קולנו למפלגה אשר: א. מקבלת על עצמה לפעול על-פי סדר העדיפויות הנזכר לעיל. ב. מתחייבת לקבל את דעת רבניה, ודעתם תהיה מכרעת בשאלות ציבוריות כבדות משקל שיעמדו על הפרק. ג. נתמכת על-ידי גדולי תורה. ד. נבחריה הם אנשי אמת, שכבר הוכיחו במעשיהם נאמנות מוחלטת לעקרונות הללו.
מפלגת האיחוד הלאומי עונה ללא ספק על כל הקריטריונים האלה -
היא נתמכת על ידי גדולי תורה, ובראשם הראשון לציון מורנו ורבנו, הרב מרדכי אליהו שליט"א.
היא הציבה בראש הרשימה אנשים, שיש להם רקורד בפעילות ציבורית ענפה, כמו ר' יעקב כ"ץ (כצל'ה), חה"כ אורי אריאל ועוד. אנשיה קיבלו בעבר, והתחייבו לקבל בעתיד, דעת תורה בשאלות מהותיות העומדות על סדר היום הציבורי. מייצגיה הם אנשים המוסרים כל ימיהם את נפשם למען כלל ישראל וארץ ישראל ולמען הפרט בישראל. אנשים שזכו להשתתף בפועל בהקמת עשרות יישובים פורחים במרחבי ארצנו, ובהם הקימו מוסדות תורה המאכלסים אלפי תלמידים בני כל הגילאים.
בעזרת השם, האיחוד הלאומי תחזק את כבוד התורה ואת כבודם של עם ישראל וארץ ישראל, ותזכה לסייעתא דשמיא גדולה - כי הכל בה נעשה לשם שמים. "חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו!"
שותפות בשתי מצוות עשה
הרב חיים ירוחם סמוטריץ שליט"א - רב היישוב בית יתיר וראש הכולל בישיבת ניר
בראש ובראשונה - כל המשתתף בבחירות זוכה להיות שותף בהקמת "מלכות" בישראל.
ידועים דברי מרן הרב זצ"ל (משפט כהן קמד) בעקבות הראשונים, על כך שבזמן שאין מלך לישראל, הרי חוזרים משפטי המלוכה לידי העם, וחלק מן ההלכות התלויות בסמכות המלך אפשר לקיימם על ידי ממשלה השואבת את כוחה מכוחו של העם - קרי, בחירות. מי שמעמיק בהלכה זו, וקולט את הרעיון הגלום בה מבין עד כמה רבה החשיבות של ההשתתפות בבחירות במדינת ישראל. השתתפות בבחירות יוצרת את מושג ה"מלכות", שבאמצעותו בא לידי ביטוי כוח הכלל, שכן מלך מחזיק בידיו את כוח כלל ישראל ומביאו לידי ביטוי.
זו הסיבה, שבעת שגולדה מאיר הקימה ממשלת מיעוט, שנשענה על קולות הערבים, הכריז הרב צבי יהודה זצ"ל שממשלה זו חייבת להתפרק, ואסור להצטרף אליה. ומשום כך הורה למפד"ל שלא להצטרף לממשלה זו, אף על פי שבהצטרפות המפד"ל תיהפך הממשלה לממשלה עם רוב יהודי, כי ממשלת מיעוט היא ריקבון ולריקבון לא מצטרפים.
הרצי"ה נימק את גישתו זו בכך שעניינה של ממשלה לבטא את עם ישראל, וממשלת מיעוט שאיננה מביאה לידי ביטוי את הרוב שבישראל איננה מבטאת את כלל ישראל. הרצי"ה אף הגדיל לעשות, והשיב לשואל כי שאלה זו חמורה היא אף יותר משאלת ארץ ישראל.
נמצאנו למדים, עד כמה חשוב שהממשלה תישען על כוח העם. וממילא יובן עד כמה חשוב להשתתף בבחירות, שבהן אנו שותפים ביצירת ה'כלל-ישראליות', שהיא לב ליבה של קדושת המדינה.
זאת ועוד, חובה כפולה ומכופלת עלינו, כמי שמעבר לעצם ההופעה של כלל ישראל בבחירות כדלעיל, מבינים עד כמה חשוב להרבות קדושה וליצור צביון יהודי למדינה, להשתדל ולהשתתף בבחירות, וליתן את קולנו למפלגות הנושאות שם ה'. מחובתנו, כל שלומי אמוני ישראל, להגיע לקלפי ולהוסיף רוחניות במדינה.
במעשה זה, אנו קובעים עד כמה המלכות בישראל תהיה קשורה לקדוש ברוך הוא. כאשר, חלילה, המלכות בישראל מתנכרת לשם ה', אין חילול ה' גדול מזה. ולהפך, כאשר המלכות בישראל היא מלכות ראויה, מלכות שקוראת בשם ה', אין לך קידוש ה' גדול מזה.
מבט מעמיק בשני העניינים שציינו - שותפות בהקמת המלכות, ושותפות בהעמדת המלכות כמלכות הקוראת בשם ה' - ילמדנו שהמשתתף בבחירות זוכה להשתתף בשתי מצוות. העניין הראשון הוא כנגד מצוות עשה: "שום תשים עליך מלך". העניין השני הוא כנגד המצווה המוטלת על המלך להיות קשור לתורה, כפי שנצטווה המלך: " וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר... והייתה עימו, וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה' אלוקיו לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החוקים האלה לעשותם". בידינו הדבר.
נותן נשמה לעם עליה
הרב יהושע שפירא שליט"א - ראש ישיבת ההסדר רמת גן
כל המצביע לאנשי הקודש בכנסת ומגביר את כוחם, זוכה להיות שותף בנתינת נשמה בחיי החולין של ישראל - זוהי שותפות בהתגלות העליונה של הקדושה בעולם הזה
ההצבעה בבחירות היא מצווה רבה! בתורה אנו מוצאים מצוות פרטיות ומצוות כלליות. למשל - מצוות יישוב וכיבוש ארץ ישראל, (לסברת רבים בדעת הרמב"ם), וכן מצוות יראת ה' הם מצוות כוללות, שמהוות יסוד לכל מצוות התורה. כך ההשתתפות בבחירות זוהי מצווה שכוללת את כל שורשי התורה, ואיננה נובעת רק מסעיף פרטי מסוים ואפילו לא מאחת המצוות הכלליות שבתורה.
ושני טעמים לאמירה זו:
ראשית, במובן הפרקטי - הכוח האלקטוראלי של אנשי הקודש בכנסת, מאפשר אחר כך לבנות מארג שלם של עניינים שבקדושה: שמירה על הארץ, הקמת יישובים, בניית מוסדות חינוך, מקוואות, גרעינים תורניים וכן הלאה. חשוב לציין, שבנושא זה גם כמעט כל העולם החרדי שותף לדעה זו, ומתגייס להגברת כוחם של אנשי הקודש בכנסת.
שנית, במובן המהותי - המדינה בעינינו היא קודש קודשים, מפני שהיא חייה של האומה הישראלית, וגם כאשר יש בה חטא ונפילה עדיין נאמר עליה את אשר נאמר על ישראל בחטאם - בנים אהובים, בני א-ל חי.
לפיכך, הצבעה בבחירות היא שותפות בבניית האומה ובהכוונתה. ויותר מזה - כל המצביע לאנשי הקודש בכנסת ומגביר את כוחם, זוכה להיות שותף בנתינת נשמה בחיי החולין של ישראל. זוהי שותפות בהתגלות העליונה של קדושה בעולם הזה, עד כדי דברי חז"ל (תנא דבי אליהו) שישראל קודמים לתורה.
בשעות אלו, עם ישראל יושב על המשבר של לידתו הרוחנית מתוך בניין החומר. לידה זו לא תתרחש לא ביום אחד, ולא על ידי אצבע אחת בקלפי, אך השותפות של כל יחיד בחיי היום יום ובשעות הכרעה של העם, מסייעת לכלל הכוחות של האומה להוליד את הקומה הרוחנית של ישראל. ממילא, כמובן, שעלינו להצביע למפלגה אשר תקדם בצורה המקסימאלית רעיונות אלו.
תפקידנו בעת הזאת - לתת נשמה למדינה. לחיות את רוח הקדושה שבה באומץ, בעוז ובגבורה, מתוך אהבת אמת לעם הזה ולמדינה הזו, ומתוך ביטחון שהלידה בוא תבוא, כדברי הנביא מפי אלוקי ישראל - האני אשביר ולא אוליד?
אשרי מי שיתן ידו להשתתף בלידתה של נשמת ישראל, שתאיר את העולם כולו לגאולה שלימה.
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
בריאת העולם בפרשת לך לך
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל