ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם: אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם אִם שָׂכִיר הוּא בָּא בִּשְׂכָרוֹ". (שמות כב, יג - יד)
מבואר בתורה, שלמרות ששואל חייב באונסים אם 'בעליו עמו' הרי הוא פטור מלשלם.
אף שהסברא היתה נותנת, שפטור 'בעליו עמו' מתייחס למקרים שבהם בשעה שנגרם הנזק, היה הבעלים ביחד עם השומר, ולכן יש מקום לומר, שבמקרה כזה השומר אינו חייב לשלם, הרי שההלכה היא (שולחן ערוך חושן משפט סימן שמו סעיף ב), ש'היה עמו בשעת שאלה - אין צריך להיות עמו בשעת שבורה ומתה'. דהיינו, שאם הבעלים היה 'עם' השומר בשעה שהתחילה השמירה, הרי השומר פטור אף שהבעלים אינו 'עמו' בשעה שהחפץ ניזוק.
עוד מבואר, שהגדרת 'עמו' פירושה, שהבעלים עבד עבור השומר.
ולכן, פטור בעליו עמו, פירושו שבמקרה שבשעת התחלת השמירה, עבד הבעלים עבור השומר, הרי השומר פטור מלשלם במקרה של נזק לפקדון. פטור זה מתייחס לכל חיובי השמירה, ולכל סוגי השומרים, ולכן אפילו שואל פטור, ואפילו בפשיעה.
בגמרא (בבא מציעא צז.) אומר רבא:
"אמר רבא: האי מאן דבעי למישאל מידי מחבריה וליפטר, נימא ליה: אשקיין מיא, דהוי שאילה בבעלים. ואי פקח הוא, נימא ליה: שאיל בדישא, והדר אשקייך".
מדברי הגמרא רואים, שאין צורך שהבעלים יהיה עובד בתשלום, או בעבודה משמעותית - אפילו אם בשעת התחלת השמירה ביקש השומר מהבעלים למזוג לו כוס מים, והבעלים עשה זאת, פטור השומר.
מה הדין כאשר הבעלים עושה את העבודה עבור השומר ביוזמתו? במקרה זה נחלקו הטור והמרדכי. לדעת הטור (חושן משפט סימן שמו), אפילו אם הבעלים עשה מיוזמתו, הרי זו שמירה בבעלים. אולם המרדכי (בבא מציעא סימן שעג) כתב שבמקרה כזה אין זה נחשב שמירה בבעלים. בשולחן ערוך (שם סעיף ד) פסק כדעת הטור.
עוד יש לדון, מה הדין כאשר הבעלים רק התחייב ללכת לעבוד, אבל עדיין לא עשה שום דבר עבור השומר. במשנה בתחילת פרק השואל (בבא מציעא צד:) נאמר: "שאל את הפרה ואחר כך שאל את הבעלים או שכרן, ומתה - חייב, שנאמר בעליו אין עמו שלם ישלם".
הגמרא אומרת, שרק אם השאלה קדמה לעבודתם של הבעלים השומר חייב. אולם, אם השאלה ועבודתם של הבעלים התרחשו בו זמנית, השומר פטור. על כך מקשה הגמרא, כיצד זה יתכן, הרי השומר מתחיל לשמור רק כאשר הוא מבצע פעולת משיכה, והבעלים מתחיל לעבוד באמירה בלבד.
מכח קושיית הגמרא לומד הרא"ש (שם סימן ו) שמרגע שהבעלים התחילו להתכונן לקראת העבודה, זה נחשב כבר שהתחילו לעבוד. אמנם, הרמ"ה חילק, שדווקא אם הבעלים מצידו מוכן לעבוד מיד, אלא שלשומר אין עבודה עבורו, נקרא שהתחיל את מלאכתו. אבל אם השומר אמר לבעלים לבוא לעבוד אצלו מחר, אין זו התחלת מלאכה, גם לא לעניין שאלה בבעלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
