ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"מכח משלחיהם הם יונקים את כוחם"

בית מדרש פרשת השבוע חומש שמות בשלח Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

שבט תשס"ט

"מכח משלחיהם הם יונקים את כוחם"

ועוד על בחירות עכשיו!



מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש להצלחת
עם ישראל

שאלת השתתפותם של ערביי ישראל במוסדות השלטון במדינת ישראל, עולה על הפרק לקראת כל מערכת בחירות. עיון ראשון בסוגיא עלול להביא למסקנות מוטעות. לכאורה, נקבעו דברים ברורים בשאלה, גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבעל פה וכך נפסק בתקופת הראשונים.
נביא את המקורות, בתורה נכתב:
"מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא" (דברים י"ז טו).

במדרש מצינו:
"לא תוכל לתת עליך איש נכרי, מצות לא תעשה" (ספרי דברים פיסקא קנז).
כך גם פסק הרמב"ם:
"אין מעמידין מלך ... עד שתהיה אמו מישראל, שנאמר לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא"
(הלכות מלכים פרק א ה"ד)

הזכויות - לבחור ולהיבחר - קשורות זו בזו.
עיון מעמיק יותר מגלה שהתמונה איננה כה ברורה וחד משמעית. התורה קובעת:
"שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בּוֹ" (שם).

אם כך מקשה הרמב"ן מה פשר ההגבלות המופיעות בהמשך הפסוק? ומתרץ:
"ודעתי בדרך הפשט, כי טעם "אשר יבחר" שכל מולך על עמים מאת האלקים היא לו".
לדעת הרמב"ן כל בחירות, בכל מקום בעולם, מגלות מה הוא רצון ד'. הליך בחירת מנהיג הוא הלכה אוניברסלית. לכן צריכה התורה לצמצם, כאשר מדובר בעם ישראל, את מי שאין ראוי לבחור בו.
לאחר אלפיים שנות גלות וביטול השלטון המדיני של עם ישראל עם קום המדינה, נדרשו גדולי ישראל לשאלה זו, שהפכה להיות בס"ד מעשית .
הגרא"י הלוי הרצוג, הרב הראשי הראשון של מדינת ישראל ראה את השתתפותם של ערביי ישראל במערכות השלטון של המדינה כהכרח הנובע מחשבון של הסתכלות ריאלית וז"ל:
"ועתה הגיע הזמן להסתכל במצב כמו שהוא ממש ולבחון את ההלכה מתוך אותה ההסתכלות הריאלית. ...(כל הקמת המדינה לא הייתה אפשרית) כנגד רצונם של האומות המאוחדות... וגם אין שום ספק שלא יתנו לנו את המדינה היהודית אלא אם כן נקבע בתחוקה ובמשפט זכות המיעוטים לסבילות הנידונית, וודאי שמניעת הפליות וקיפוחים של המושלימים והנוצרים גם יחד תהווה אלמנט יסודי מתוך הזכות למדינה שיתנו לנו" (תחוקה לישראל חלק א).

כדי לתרץ את הקושיא כיצד אילוצים מעשיים משנים את ההלכה, קובע הרב הרצוג כי מדינת ישראל איננה מלכות ישראל האידאלית, עליה דיברה התורה. לדעתו,כאשר תתחדש מלכות בית דוד, אכן נהיה כפופים למגבלה זו. אבל בינתיים מדינת ישראל היא מעין שותפות של יהודים ושאינם יהודים ולכן אינה כפופה להגבלה התורנית הנוהגת במצב של מלכות אידאלית. וז"ל:
"מכל האמור יש לנו להתבונן עוד. הלא יסוד המדינה מעצמו הוא מעין שותפות. הרי זה כאילו ע"י תיווך ידוע באו גוים, ..., לידי הסכמה לתת לנו להקים ממשלה משותפת באופן שתהיה לנו עליונות ידועה וששם המדינה יקרא על שמנו. כלום היתה על מדינה זו תורת מלכות ישראל באותה המדה של מלכות ישראל כימי דוד ושלמה, של מלכות ישראל.... בעצם זוהי שותפות של עם ישראל ועם נכרי בתנאים כאלה, המבטיח לשותף הראשון מדה ידועה של עליונות". (שם).

מרן הגר"ש ישראלי, בספרו "עמוד הימיני", פותר את הבעיה בדרך הרבה יותר פשוטה. לדעתו, כל המינויים של היום גם לתפקידי ממשל אינם בגדר "שררה". זאת כיון שהם קצובים לזמן ואינם עוברים בירושה. הבחירות היום אינם אמורות להעניק כח של שררה לנבחרים אלא למנות "באי כח לציבור...לפעול מה שצריך לטובת הציבור... מכח משלחיהם הם יונקים את כוחם" (סימן יב).
לפי דבריו ככל שהבחירות הן יותר דמוקרטיות כך הבעיה פחות מתעוררת.

הרב הרצוג רואה בקבלת תכתיב האומות מצב של אין ברירה. לעומתו מרן הגר"ש ישראלי רואה במשפט הבין לאומי (לא בפרשנותו האנטי ישראלית או האנטישמית) גורם לגיטימי, קובע בענינים הלכתיים, הנוגעים בסדרי שלטון כמו הלכות מלחמה. וז"ל:
"ואין הכי נמי, אם יבואו העמים כולם לידי הסכמה לאסור המלחמה באופן שזה יפסוק מלהיות חוק הנהוג בעמים, שוב לא תהא המלחמה חוקית (גם על פי ההלכה)".
על פי זה ניתן להתקדם ולהסיק כי מניעת בחירה אקטיבית או פסיבית תהיה גם מנוגדת להלכה.

כל זאת בתנאי שהצבנו בשבוע שעבר, כי המצביע או הנבחר איננו בגדר "קשר רשעים"
המנסה לפגוע ולהרוס את אושיות המדינה.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il