ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

בחירות לאור התורה

דף הבית בית מדרש מבט על התקופה מאמרים אקטואליים מאמרים נוספים Bookmark and Share This Shiur in English
גירסת הדפסה
שלח לחבר

שבט תשס"ט

בחירות לאור התורה


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן

בישראל אנחנו מגיעים השבוע לסיומה של מערכת בחירות כואבת, כרגיל, שתקבע מי ינהיג את המדינה בארץ בשנים הבאות. ראוי לציין שלציבור הבוחרים בארץ אין כמעט ציפיות שהממשלה הבאה תחזיק מעמד קדנציה שלמה. בשנים האחרונות לא היתה שום ממשלה שהצליחה לשרוד קדנציה, בגלל אירועים, שערוריות או ניהול כושל. למרות זאת, האנשים כאן מתייחסים לפוליטיקה (אם כי לאו דווקא לפוליטיקאים) ברצינות רבה. מסע הבחירות מרושע ואישי והתחרות עזה.
לא פעם חשבתי לעצמי, אם הרעיון של בחירות כלליות, כפי שהן נערכות היום, תואם את חוקי התורה וערכי הדת היהודית. קשה לחשוב שכן, ולפיכך הביטוי ה"תקין-פוליטית" מדינה "יהודית ודמוקרטית", הוא בעצם רק מס שפתיים ומשמעותו איננה מוגדרת היטב כלל וכלל. האם אפשר לתמוך במסע הבחירות שופע השמצות ועלבונות לאור הלכות לשון הרע, שהתורה שמה עליהם דגש כה חזק? והאם הכלל של דעת הרוב חל גם כשהרוב מחליט על עקרונות שהם מנוגדים בתכלית לחוקי התורה ולמסורת היהודית? האם הוא צריך להתקבל רק מפני שיש רוב זמני שמצביע בעדם?
הרבה אנשים עם קווי מדיניות מרושעים ומסוכנים נבחרו באופן דמוקרטי לתפקידם, ואחר-כך הציבור שילם על כך מחיר בחיים ובחופש. מצד שני, אומרים שווינסטון צ'רצ'יל אמר שהדמוקרטיה היא צורת ממשל איומה, ולמרות זאת היא הטובה ביותר שהחברה האנושית הגתה עד כה. למרות כל ההסתייגויות שתיארתי כאן, אני חייב להודות, גם אם בלי התלהבות, שהוא צדק.
בתקופת בית ראשון ושני, השלטון על עם ישראל היה אישי ובמובן מסוים גם רודני. עם הקמת מלכות בית דוד, זאת היתה שושלת המלוכה, שתמיד היו בה המריבות המקובלות על הירושה. אך בתקופת בית ראשון כל המלכים היו נתונים להשפעתם, אם לא לשליטתם, של נביאים. אפילו המלכים רשעים ששלטו על עשרת השבטים בצפון ישראל היו חשופים לביקורת החריפה של נביאים כמו אליהו ואלישע והושפעו מדבריהם. את הנביאים אפשר היה לרדוף ולהעניש, אך לא היה אפשר להתעלם מהם. העם הביע את קולו באמצעות הנביא, שהביא את דבר האלקים ואת המסורת והייעוד של העם היהודי.
גם כשהעם בחר להתעלם מדברי הנביאים, הוא עשה זאת מתוך בחירה, והנביאים חזו לעם בברור את ההשלכות של הבחירה הזאת. במובן זה היתה שם תחושת דמוקרטיה בסיסית. אנשים הצביעו לא בקלפי אלא באמצעות התנהגותם וההחלטות שקיבלו בחייהם. למעשה, זה תמיד היה העיקרון הדמוקרטי היסודי של החיים - אנשים עושים מה שהם רוצים לעשות. תפקיד הממשלה היום הוא להודיע לעם מה יהיו ההשלכות של התנהגותו, כפי שעשו הנביאים.
העיוות בשיטה הפוליטית שלנו הוא שהיא מתגמלת את אלה שמבטיחים ביודעין הבטחות שווא ומציגים תחזיות שגויות בדבר תוכניותיהם לעתיד וההשלכות האמיתיות של התוכניות האלה.
בתקופת בית שני חיו היהודים תחת שלטון אנשי כנסת גדולה, גוף פרלמנטרי שלא נבחר על ידי העם אלא תפקד תחת שלטון מלכי בית חשמונאי שסילקו את שלטון יוון, ואחר-כך תחת שלטון המושלים הרומיים. הכוח הנגדי לשלטון היה נוכחותם של תלמידי-חכמים, התנאים, המוקדמים וגם המאוחרים, שייצגו את העם ואת מסורת ישראל. הגם שהם עצמם לא היו נביאים, הם היו תחליף לנביאים של תקופת בית ראשון במובן זה שיצרו דעת קהל והתנגדו לעריצות ולמדיניות עיקשת ופסולה.
גם בשנות הגלות הארוכות של העם היהודי הייתה דמוקרטיה עממית במובן המודרני של המילה, לרבות בחירות. על אף שההנהגה תמיד היתה מקרב בני המעמד העליון והשליט, לקהילה הייתה היכולת להדיח אותם מתפקידיהם. כאלה היו חיי הקהילה היהודית בשתי המאות שקדמו למאה שלנו. העם יכול היה לסלק את השלטון הקהילתי גם בהקמת תנועות חדשות, כמו החסידות, שעקפו את הממסד הקיים.
במאה האחרונה התפצלה החברה היהודית באירופה למפלגות רבות שכל אחת מהן נלחמה ברעותה בבחירות על הנהגת היהודים. השיטה הזאת יובאה למדינה המודרנית שלנו, לישראל, על מפלגותיה הרבות ויריבויותיה העזות. אך כפי שאמרנו כאן, זה מה שיש. אז הבה נקווה לטוב ונהיה מציאותיים ואופטימיים גם יחד.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il