ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מתי "קשר רשעים אינו מן המנין"?

בית מדרש פרשת השבוע חומש שמות בא Bookmark and Share



גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשס"ט

מתי "קשר רשעים אינו מן המנין"?

לקראת בחירות תשס"ט



מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן

משה רבנו מושיעם של בני ישראל ומוציאם ממצרים נבחר לתפקידו בידי הקב"ה. מינוי שכזה, לכאורה מעמיד אותו במקום שבו הוא איננו זקוק לבחירה או להכרה של העם. עיון בפרשיות הראשונות של ספר שמות ולימוד בספר במדבר, מגלה שהמציאות בשטח לא הייתה פשוטה. על מנהיגותו של משה היו מערערים רבים והבולטים שבהם היו דתן ואבירם.
אנו צריכים לשאול עצמנו, בהנחה שמנהיג זקוק להסכמת העם, האם רשעים כמו דתן ואבירם אמורים להשתתף בהליך הבחירה? האם הם נמנים על הציבור?
רבים מצטטים את הגמרא במסכת סנהדרין הקובעת חד משמעית:
"קשר רשעים הוא, וקשר רשעים אינו מן המנין" (סנהדרין כו ע"א).
אם כך, אין מקום לשאלה שהעלנו. רק אנשים שאינם רשעים, הם שאמורים להשתתף בבחירות ובמתן התשובה לשאלה מי הרוב.
כדי להבין את הנושא לעומק יש צורך בהבנה של המציאות בה עוסקת סוגיה זו. להלן הפסוקים עליהם נסמכת הסוגיא:
" כִּי כֹה אָמַר יְדֹוָד אֵלַי כְּחֶזְקַת הַיָּד וְיִסְּרֵנִי מִלֶּכֶת בְּדֶרֶךְ הָעָם הַזֶּה לֵאמֹר: לֹא תֹאמְרוּן קֶשֶׁר לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר הָעָם הַזֶּה קָשֶׁר וְאֶת מוֹרָאוֹ לֹא תִירְאוּ וְלֹא תַעֲרִיצוּ" (ישעיהו ח' יא-יב).

הגמרא מסבירה:
"מאי קשר רשעים! שבנא הוה דריש בתליסר רבוותא, חזקיה הוה דריש בחד סר רבוותא. כי אתא סנחריב וצר עלה דירושלים, כתב שבנא פתקא, שדא בגירא: שבנא וסיעתו - השלימו, חזקיה וסיעתו לא השלימו. שנאמר "כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חצם על יתר" (תהילים י"א). הוה קא מסתפי חזקיה, אמר: דילמא חס ושלום נטיה דעתיה דקודשא בריך הוא בתר רובא, כיון דרובא מימסרי - אינהו נמי מימסרי. בא נביא ואמר לו: " לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר".
לנוחיות הקוראים נביא את הגמרא בתרגום חופשי:
"מהו קשר רשעים? לשבנא שהיה שר בכיר בממשלו של חזקיה מלך יהודה היו מאה ושלושים אלף תומכים-שומעי לקחו, לחזקיהו המלך היו רק מאה ועשרה אלף. כאשר האשורים כבשו את כל ארץ יהודה וצרו על ירושלים, רצה שבנא להבטיח את עתידו האישי ושכנע את תלמידיו להיכנע לאשורים. הוא גם שלח מכתב באמצעות חץ אל סנחריב בו הוא מביע את כניעתו ומאשים את חזקיהו במלחמה. במכתב זה מנסה שבנא לדאוג לגורלו לאחר הכיבוש האשורי. חזקיה חשש שהוא צריך לקבל את הכרעת הרוב ולותר על העצמאות הפוליטית והרוחנית של עם ישראל, כדרכו של שבנא. לכן שלח הקב"ה את ישעיה הנביא כדי להדריכו שבמקרה זה אין ללכת על פי הרוב, כיון שקשר רשעים הוא, וקשר רשעים אינו מן המנין".

במאמרנו "רוב ומיעוט במחלוקת פוליטית" בקובץ "חמדת הארץ" חלק ג' (עמ' 140 בגרסה הוירטואלית)
הסברנו כי בימי אחז - דור אחד קודם לחזקיה, התלבט הנביא עצמו שמא הוא צריך לקבל את הכרעת הרוב. ההוראה האלוקית המיוחדת בפסוקים אלה מנעה אותו מללכת בדרך זו.

אכן, במבט ראשון, נראה שמסוגיה זו מוכח כי רק אנשים יראי שמים אמורים להכריע בסוגיות ציבוריות, אולם, עיון מעמיק בסוגיה מגלה את ההפך:
א. לנביא ברור כי בסוגיות ציבוריות הרוב קובע.
ב. אף על פי שתפקידו העיקרי של הנביא הוא להדריך את העם בענייני ציבור על פי צרכי השעה (להבדיל מפסיקת הלכה לדורות שהיא עניינם של חכמי התורה), הרוב יכול להכריע כנגדו.
ג. כאשר, יש צורך בהכרעה אחרת הנביא מקבל נבואה מיוחדת המורה לו להכריע כנגד הרוב.
ד. הרשעים שדעתם אינה מתקבלת אף על פי שהרוב תומך בהם אינם רשעים במצוות שבין אדם למקום או בין אדם לחברו אלא שהם מושחתים בדרכם בתחום הלאומי. הם משתפים פעולה עם עם זר כנגד אחיהם ומוכנים להבטיח את עתידם הפוליטי והקיומי באמצעות הלשנה למלך זר. שבנא-שרו של חזקיה הוא הדוגמא לכך.

אם כך, מסקנתנו היא שהדרך לבחירת מנהיגים, המבוססת על בחירות דמוקרטיות חופשיות היא אכן הדרך הנכונה
גם על פי מסורת ישראל. בבחירות אלה אמורים להשתתף כל חלקי הציבור הנאמנים לעמם (כל אחד לפי דרכו הפוליטית),
בלי קשר לשאלה עד כמה הם מדקדקים בקיום המצוות.
רק בודדים כמו שבנא (שרו של חזקיה) ודומיו הם "קשר רשעים" שאינו מן המנין.

(בעזה"י, בשבוע הבא נתייחס להיתר ההלכתי של השתתפות ערביי ישראל בבחירות)
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il