ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
אנו צריכים לשאול עצמנו, בהנחה שמנהיג זקוק להסכמת העם, האם רשעים כמו דתן ואבירם אמורים להשתתף בהליך הבחירה? האם הם נמנים על הציבור?
רבים מצטטים את הגמרא במסכת סנהדרין הקובעת חד משמעית:
"קשר רשעים הוא, וקשר רשעים אינו מן המנין" (סנהדרין כו ע"א).
אם כך, אין מקום לשאלה שהעלנו. רק אנשים שאינם רשעים, הם שאמורים להשתתף בבחירות ובמתן התשובה לשאלה מי הרוב.
כדי להבין את הנושא לעומק יש צורך בהבנה של המציאות בה עוסקת סוגיה זו. להלן הפסוקים עליהם נסמכת הסוגיא:
" כִּי כֹה אָמַר יְדֹוָד אֵלַי כְּחֶזְקַת הַיָּד וְיִסְּרֵנִי מִלֶּכֶת בְּדֶרֶךְ הָעָם הַזֶּה לֵאמֹר: לֹא תֹאמְרוּן קֶשֶׁר לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר הָעָם הַזֶּה קָשֶׁר וְאֶת מוֹרָאוֹ לֹא תִירְאוּ וְלֹא תַעֲרִיצוּ" (ישעיהו ח' יא-יב).
הגמרא מסבירה:
"מאי קשר רשעים! שבנא הוה דריש בתליסר רבוותא, חזקיה הוה דריש בחד סר רבוותא. כי אתא סנחריב וצר עלה דירושלים, כתב שבנא פתקא, שדא בגירא: שבנא וסיעתו - השלימו, חזקיה וסיעתו לא השלימו. שנאמר "כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חצם על יתר" (תהילים י"א). הוה קא מסתפי חזקיה, אמר: דילמא חס ושלום נטיה דעתיה דקודשא בריך הוא בתר רובא, כיון דרובא מימסרי - אינהו נמי מימסרי. בא נביא ואמר לו: " לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר".
לנוחיות הקוראים נביא את הגמרא בתרגום חופשי:
"מהו קשר רשעים? לשבנא שהיה שר בכיר בממשלו של חזקיה מלך יהודה היו מאה ושלושים אלף תומכים-שומעי לקחו, לחזקיהו המלך היו רק מאה ועשרה אלף. כאשר האשורים כבשו את כל ארץ יהודה וצרו על ירושלים, רצה שבנא להבטיח את עתידו האישי ושכנע את תלמידיו להיכנע לאשורים. הוא גם שלח מכתב באמצעות חץ אל סנחריב בו הוא מביע את כניעתו ומאשים את חזקיהו במלחמה. במכתב זה מנסה שבנא לדאוג לגורלו לאחר הכיבוש האשורי. חזקיה חשש שהוא צריך לקבל את הכרעת הרוב ולותר על העצמאות הפוליטית והרוחנית של עם ישראל, כדרכו של שבנא. לכן שלח הקב"ה את ישעיה הנביא כדי להדריכו שבמקרה זה אין ללכת על פי הרוב, כיון שקשר רשעים הוא, וקשר רשעים אינו מן המנין".
במאמרנו "רוב ומיעוט במחלוקת פוליטית" בקובץ "חמדת הארץ" חלק ג' (עמ' 140 בגרסה הוירטואלית)
הסברנו כי בימי אחז - דור אחד קודם לחזקיה, התלבט הנביא עצמו שמא הוא צריך לקבל את הכרעת הרוב. ההוראה האלוקית המיוחדת בפסוקים אלה מנעה אותו מללכת בדרך זו.
אכן, במבט ראשון, נראה שמסוגיה זו מוכח כי רק אנשים יראי שמים אמורים להכריע בסוגיות ציבוריות, אולם, עיון מעמיק בסוגיה מגלה את ההפך:
א. לנביא ברור כי בסוגיות ציבוריות הרוב קובע.
ב. אף על פי שתפקידו העיקרי של הנביא הוא להדריך את העם בענייני ציבור על פי צרכי השעה (להבדיל מפסיקת הלכה לדורות שהיא עניינם של חכמי התורה), הרוב יכול להכריע כנגדו.
ג. כאשר, יש צורך בהכרעה אחרת הנביא מקבל נבואה מיוחדת המורה לו להכריע כנגד הרוב.
ד. הרשעים שדעתם אינה מתקבלת אף על פי שהרוב תומך בהם אינם רשעים במצוות שבין אדם למקום או בין אדם לחברו אלא שהם מושחתים בדרכם בתחום הלאומי. הם משתפים פעולה עם עם זר כנגד אחיהם ומוכנים להבטיח את עתידם הפוליטי והקיומי באמצעות הלשנה למלך זר. שבנא-שרו של חזקיה הוא הדוגמא לכך.
אם כך, מסקנתנו היא שהדרך לבחירת מנהיגים, המבוססת על בחירות דמוקרטיות חופשיות היא אכן הדרך הנכונה
גם על פי מסורת ישראל. בבחירות אלה אמורים להשתתף כל חלקי הציבור הנאמנים לעמם (כל אחד לפי דרכו הפוליטית),
בלי קשר לשאלה עד כמה הם מדקדקים בקיום המצוות.
רק בודדים כמו שבנא (שרו של חזקיה) ודומיו הם "קשר רשעים" שאינו מן המנין.
(בעזה"י, בשבוע הבא נתייחס להיתר ההלכתי של השתתפות ערביי ישראל בבחירות)
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה כבד לך?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מהי אמונה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך ללמוד גמרא?
איך מותר להכין קפה בשבת?
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
