ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ההתנצלות של משה

בית מדרש פרשת השבוע חומש שמות יתרו Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

י"ח שבט תשס"ט

ההתנצלות של משה


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
מסעוד בן רזלה

בתחלת פרשת יתרו מסופר שיתרו בא אל משה והביא לו את בניו - 'אשר שם האחד גֵּרְשֹׁם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה. ושם האחד אליעזר כי א-להי אבי בעזרי...". התורה מנמקת כבר בתחילת ספר שמות את משמעות השם ' גֵּרְשֹׁם '. מדוע התורה חוזרת ומנמקת זאת בשנית? במכילתא מובאת דרשה של ר' אלעזר המודעי שמסבירה באופן פלאי את משמעות השם הזה:
"בארץ נָכְרִיָּה - ' נֵכָר יָהּ '. אמר משה, הואיל וכל העולם עובדי עבודה זרה, אני אעבוד למי שאמר והיה העולם. שבשעה שאמר משה ליתרו, תן לי צפורה בתך לאשה. אמר לו יתרו, קבל עליך דבר זה שאומר לך ואני נותנה לך לאשה. אמר לו מהו? אמר לו בן שיהיה לך תחלה, יהיה לעבודה זרה, מכאן ואילך לשם שמים. וקיבל עליו! אמר לו השבע לי, וישבע לו!!..."

ר' אלעזר המודעי מסביר ש'ארץ נָכְרִיָּה' משמעותה ארץ ש'יָ-הּ ' מרגיש בה ב'נֵכָר', כלומר ארץ שהקב"ה נחשב בה כמו זר; והוא מוסיף ומגלה, שמשה רבנו נאלץ להיכנע לתנאי הארץ הזו. משה הסכים ואף נשבע - שהבן הראשון שלו יהיה לעבודה זרה. השם גֵּרְשֹׁם מהווה מעין התנצלות של משה על כך שהוא 'גֵר' ונמצא 'שָׁם' - בארץ ' נֵכָר יָהּ '. ולכן הוא נאלץ להסכים שבנו הראשון יהיה שונה ממנו ויהיה לעבודה זרה.

הפליאה שטמונה באגדה
בעל ה'צדה לדרך' תמה על הדרשה הזו וכתב - "שמשה רבינו יתרצה שיהיה בנו הראשון לעבודה זרה?! לא תהא כזאת בישראל!!". והמפרשים נילאו למצוא הסבר שיניח את הדעת, כיצד יתכן שמשה רבנו הסכים שבנו יהיה עובד עבודה זרה. אמנם בפרוש רבנו אפריים על התורה (שמות ב, טז) מובא הסבר מיוחד לדרשה הזו: "פרושו - ללימודי נימוסי המדיינים בדבורו ובמלבושו... כאומרם... - יעבוד אדם עבודה-זרה ואל יצטרך לבריות - שפירושו עבודה שהיא 'זרה לו'!!

ההסבר הזה מגלה שחלק מאגדות חז"ל אינן כפשוטן; והן מתארות בצורה קיצונית מצבים שאינם נראים בעינינו כה קיצוניים. האגדה מדגישה את ההבדל שבין משה לבין גֵּרְשֹׁם . משה נולד עם נטייה רוחנית חזקה והוא חיפש כל הזמן קשר עם בורא העולם. אין זה אלא טבעי שמשה ירצה שכל בניו ימשיכו את דרכו וגם הם ישקיעו את מירב זמנם בעיסוקים רוחניים. אולם האגדה מרמזת שאילוצי החיים הביאו את משה לארץ שהחיפוש אחר 'יָ-הּ' היה 'נֵכָר' בה, ומשה נאלץ להתפשר. משה נאלץ להתחשב בתנאים שהציבה לו משפחת אשתו, ולהסכים שבנו הראשון יהיה דומה לשאר ילדי הארץ הנכריה; וידבר את שפתם ויתלבש כמותם, ויעסוק את מירב זמנו בענייני דרך-ארץ. ה'עבודה' הזו היתה 'זרה' לנפשו של משה, אך הוא נאלץ להתפשר ולהסכים לכך.

מיקומה של האגדה

כזכור, התורה נימקה כבר בתחילת הספר את משמעות השם גֵּרְשֹׁם . אולם ר' אלעזר המודעי מביא את האגדה שמשה הסכים שבנו יהיה לעבודה זרה - רק בפעם השניה שהתורה מנמקת זאת. מדוע הוא המתין עם האגדה הזו עד פרשת יתרו?

האגדה של ר' אלעזר המודעי מרמזת שכאשר התורה חוזרת בשנית על משמעות שם בנו של משה, היא אינה מתכוונת רק לבן בשר-ודם. חז"ל מלמדים אותנו שעיקר תולדותיהם של צדיקים הם מעשיהם הטובים; ואף כאן, התורה מתכוונת בחזרה הזו - למעשים ולעבודות של משה; שגם הם נחשבים לבניו. היו למשה עבודות ופרקי חיים שהוא לא רצה בם מלכתחילה, אלא שהוא נאלץ לעשותם; והם היו קרואים אצלו בשם'גֵּרְשֹׁם' , שם שמסמל אילוץ והסכמה לעבוד עבודה 'זרה'. מאידך היו למשה עבודות ופרקי חיים רצויים; והם היו קרואים אצלו 'אליעזר', שם שמסמל סייעתא דשמייא - ' א-להי אבי בעזרי'. כאשר יתרו בא אל משה, הוא החזיר למשה את שני סוגי פרקי החיים שלו. בסופו של דבר התברר למשה למפרע, שגם פרק החיים שהיה נראה לו כ'עבודה זרה' - לא היה כזה! גם הוא היה פרק חיים רצוי, שאין צורך להתנצל עליו. גם פרק חיים זה חזר אליו - ומגיע עימו אל 'הר הא-להים'.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il