חיוב שבועה בכתובה | הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משנה וגמרא
תלמוד בבלי
כתובות

קטגוריה משנית

ספריה
חזון קדומים
כתובות

3971

9 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

ציפורה בת דוד

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

פרק ראשון - דיון בדברי הרמב"ם
א. שיטת הרמב"ם - שבועת מודה במקצת בכתובה
שנינו במשנה 1 : "האישה שנתארמלה או שנתגרשה, היא אומרת בתולה נשאתני, והוא אומר לא כי אלא אלמנה נשאתיך - אם יש עדים שיצאת בהינומא וראישה פרוע, כתובתה מאתיים".
מדייקת הגמ': אם אין לה עדים - הבעל נאמן, וכתובתה מנה.
מוסיף על כך הרמב"ם 2 , שעכ"פ הוא חייב שבועת מודה במקצת. שהרי היא תובעת מאתיים והוא מודה לה במנה.
חולק הראב"ד 3 על הרמב"ם: "שבועת התורה אין כאן, שהרי כפירת שעבוד קרקעות הוא" 4 .
ומבאר הרב המגיד, שכוונת הראב"ד היא שזה ניגדר כשעבוד קרקעות, בגלל ההלכה שאישה אינה גובה כתובה אלא מן הקרקעות 5 .
ומיישב הרב המגיד את דעת הרמב"ם, שלאחר תקנת הגאונים 6 - שאישה גובה כתובתה אף מן המטלטלים - אין זו כפירת שעבוד קרקעות בלבד, אלא כפירת שעבוד קרקעות ומטלטלין. וכיוון שכופר גם בחיוב של מטלטלין - חייב שבועה.
ומקשים האחרונים 7 - הרי מבואר בגמ' 8 , שכל שטר חוב מוגדר כשעבוד קרקעות, ואין נשבעין בכפירת מקצת החוב. והרי כל שטר חוב ניתן לגבייה הן מקרקעות והן ממטלטלין, ובכל זאת ניגדר העניין ככפירת שעבוד קרקעות. א"כ בכתובה נמי - אף לאחר תקנת הגאונים, שהכתובה נגבית גם ממטלטלין, הרי הכפירה צריכה להיחשב ככפירה בשעבוד קרקעות, כמו בשטר חוב.

ב. חיוב שבועה בשטר חוב
על מנת ליישב את הקושיא 9 , נקדים לבאר מדוע באמת כפירה במקצת שטר נחשבת לכפירת שעבוד קרקעות. דלכאורה הדבר תמוה 10 - אמנם ניתן לגבות את החוב מקרקע, אבל גם ממטלטלין ניתן לגבות. וא"כ הרי זה כמו שתובע קרקעות ומטלטלין והנתבע מודה במקצת קרקעות ובמקצת מטלטלין, שיש חיוב שבועה. ואף על הקרקעות יש שבועה, מדין גלגול 11 !
שתי דרכים ישנן בראשונים [עפ"י ביאור הנחלת דוד] בעניין זה 12 .
נבאר כאן עפ"י דרכו של התוס' 13 .
חילוק גדול יש בין גביית קרקע בחובו לבין גביית מטלטלין בחובו. גביית קרקע נובעת מדין שעבוד. כלומר, מרגע ההלוואה נכסי הלווה שייכים למלוה , לעניין גביית החוב מהם. וממילא, כשתובע המלוה את השעבוד הרי הוא תובע לקבל את נכסיו שלו. לעומת זאת, מטלטלין אינם משועבדים. ואין כוח למלווה לגבות אותם מחמת שייכות כלשהי אליהם. אלא התביעה היא כלפי הלווה , והלה משלם את מטלטליו אם אין לו מעות.
ויותר מכך - לגבי הקרקעות, כיוון שהם שלו [כאמור, לעניין גבייה מהם] אין צורך בהסכמתו של הלווה וברצונו. אם המלווה יטול קרקע - את שלו הוא נוטל. משא"כ במטלטלין, כיוון שהם אינם משועבדים, אז פריעת החוב מהם היא בגדר קיום מצוה בעלמא - "פריעת בע"ח מצווה" 14 . וכיוון שכך, א"א ליטול את המטלטלין ללא הסכמתו. ונטילה באופן זה תהיה גזל גמור, שהרי הבעלים לא הקנה אותם. ודרך גבייתם היא רק לרצונו, וזאת באחד משני אופנים: או שלכתחילה רוצה, ואם לא - כופין אותו עד שיאמר רוצה אני.
לכן, כשמלווה בא עם שטר ותובע את חובו, אומדן דעתנו הוא שעיקר תביעתו מתייחסת לקרקעות - שהן כבר שייכות לו, ושאין צורך ברצון הלווה למוסרם, ולא למטלטלין - שצריך לקנותם, וגם זאת רק בתנאי שהלווה רוצה 15 .
וכיוון שהתביעה מתייחסת לקרקעות, ממילא אם הלווה מודה במקצת, הרי זו כפירה בשעבוד קרקעות, ואין שבועה.

ג. יישוב הרמב"ם - המטלטלין משועבדים
ומכאן נחזור לכתובה -
יש מקום להבין שתביעת מטלטלין של כתובה - לאחר תקנת הגאונים - שונה מתביעת מטלטלין בשאר חובות. והסיבה - תקנת הגאונים אינה רק אפשרות לגבות ממטלטלין גרידא, כמו בשאר חובות. אלא התקנה היא שמטלטלין משתעבדים לכתובה. ואם כך, יוצא שתביעת הכתובה היא לקרקעות ולמטלטלין כאחד, וכשהבעל מודה במקצת, הרי זה כמודה במקצת קרקעות ובמקצת מטלטלין - וחייב לישבע 16 .

ד. הוכחת היסוד הנ"ל
אלא שצריך ביאור - מהיכי תיתי לומר שכך היא תקנת הגאונים, אולי לא תקנו הגאונים אלא שאפשר יהיה לגבות גם ממטלטלין כמו בחוב, אבל לא יותר מחוב 17 ?!
לצורך כך נזכיר דיון של האחרונים בעניין זה -
מבואר בסוגיית "קטינא דאביי" 18 , שיש מצוה על היתומים לפרוע את חובות אביהם ממטלטלין שירשו ממנו. ומבואר ברש"י שם 19 , שמצוה זו היא מדין כיבוד אב, אלא שאין בי"ד כופין את היתומים לקיים מצוה זו, וכדמוכח בסוגיא שם. ומבואר הטעם בתוס' 20 - משום דהוי מצוה שמתן שכרה כתוב בצידה ["למען יאריכון ימיך" 21 ], ואין בי"ד מוזהרין עליה 22 . אולם במקום אחר 23 מבאר התוס', שאעפ"י שאין חיוב על בי"ד לכפות לקיום מצוה שמתן שכרה בצידה, בכל זאת רשאים הם לכפות 24 .
יוצא מדברי התוס' הללו, שבי"ד רשאי לכפות יתומים לפרוע את כתובת אימן ממטלטלין שירשו מאביהם.
מקשה התומים 25 - אם כך, מדוע צריכים היו הגאונים לתקן תקנה חדשה, שאישה גובה כתובתה ממטלטלי דיתמי? די היה שיורו לבתי הדין, שראוי לכפות את היתומים לפרוע מהמטלטלין, שהרי רשאים הם לנהוג כן, כמבואר לעיל!
וקושיא זו מתחזקת, לאור העובדה שכח הגאונים לתקן תקנות לכל העולם [ולא רק במדינתם] אינו ברור כלל, כמבואר ברמב"ם 26 .
ומוסיף עוד התומים להקשות, ע"פ היסוד הנ"ל -
נחלקו 27 רבי טרפון ורבי עקיבא באדם שמת והניח אישה, בע"ח ויורשים. לדעת רבי טרפון - אם יש פיקדון או מלוה ביד אחרים [שהיתומים עוד לא קיבלו לידיהם ירושה זו], היתומים אינם יורשים ממון זה. ולדעת רבי עקיבא - פיקדון זה דינו ככל מטלטלי דיתמי שלא משתעבדי, וממילא היתומים מקבלים את הממון. ובגמ' 28 מסופר על דיינים שעשו כרבי טרפון, ור"ל החזיר את הדין, כיוון שהוא מוטעה.
ולכאורה קשה - הרי לפי המבואר לעיל, בי"ד רשאים לכפות יתומים לפרוע חובות ממטלטלים. א"כ לא היה כאן דין מוטעה כלל, שהרי אפי' לר"ע ניתן לגבות, ומדוע החזיר ר"ל את הדין? 29
ומיישב הנתיבות 30 -
כפייה לפרעון ממטלטלין אינה מועילה, אא"כ היתומים יתרצו בסופו של דבר לשלם, שהרי אין הנכסים משועבדים. לכן הדיינים שעשו כרבי טרפון, ולקחו בע"כ של היתומים את הפיקדון [שהיה ביד אחרים], עשו שלא כדין [אליבא דר"ע], שלא קיבלו את הסכמת היתומים.
וכן לגבי הקושיא הראשונה - בלי תקנה חדשה אפשר אמנם לכפות את היתומים. אבל צריכה להיות כפייה כזו שתביא אותם לידי התרצות. וכפייה זו אינה פשוטה להשגה. לכן תקנו הגאונים שמטלטלי דיתמי משתעבדי לבע"ח. וכיוון שהם משועבדים אין צורך בהסכמת היתומים, כמבואר לעיל.
מבואר א"כ להדיא, שתקנת הגאונים היא שהמטלטלים יהיו משועבדים.

ה. דחיית היישוב הנ"ל
אמנם דרך זו ליישוב הרמב"ם אינה נוחה משתי סיבות:
* נראה קצת דוחק לחדש שלמטלטלין בכתובה יש גדר של שעבוד.
* לדרכו של הנתיבות יוצא, שהדיינים שפסקו כרבי טרפון גבו ממטלטלין ללא הסכמת היתומים. ולכאורה, אפי' לר"ט לא תועיל תפיסה כזו [אעפ"י שעסקינן בפיקדון שעדיין לא הגיע ליד היתומים].

ו. יישוב חדש לרמב"ם
ונראה שאפשר ליישב את הרמב"ם באופן שונה מעט -
הזכרנו לעיל שדעת הרמב"ם היא שתוקפה של תקנת הגאונים מחוץ למדינתם אינה ברורה. כתוצאה מכך כותב הרמב"ם 31 , שהנהיגו אנשים גדולים ונבונים להתחייב להדיא בכתובה, שתוכל האישה לגבות מהמטלטלין 32 . ולהתחייבות זו ודאי שיש גדר של שעבוד, שאל"כ איך חל החיוב לפרוע מהמטלטלין.
וא"כ יש מקום לומר, שדברי הרמב"ם, שיש חיוב שבועת מודה במקצת בכתובה, אמורים לאחר המנהג שהנהיגו חכמי ישראל. שהרי עתה המטלטלים משועבדים כמו הקרקעות, וא"כ לא הוי כפירת שעבוד קרקעות!

פרק שני - דו"ד רק על אופני חיוב ממוני - האם דיון ממוני?
מוצא דיוננו היתה קושיית הנחלת דוד - מדוע כפירה במקצת שטר ניגדרת ככפירה בשעבוד קרקעות, הרי הלווה כופר גם במטלטלין. וא"כ הרי זה כתובע קרקעות ומטלטלין, וכופר במקצת קרקעות ובמקצת מטלטלין - וצריך להתחייב שבועה.
אולם בר' חיים 33 מסתפק בדימוי של נידוננו לתביעת קרקע ומטלטלין והודאה במקצתן - הוא דן לגבי ציור שישנם תובע ונתבע, שאין ביניהם דיון על חיוב ממוני כלשהו, אלא הדיון ביניהם הוא רק על אופן החיוב הממוני . כגון, ששניהם מסכימים שהלווה חייב מאה. אלא שהמלווה טוען שניתן לגבותם הן מקרקעות והן ממטלטלין, והלווה טוען שניתן לגבותם רק מקרקעות [כגון: אישה התובעת חוב מבעלה, והלה מודה לסכום החיוב, אלא שטוען שחוב זה הוא מחמת חיובו לכתובה, שעפ"י דינא דגמ' ניתן לגבות רק מקרקעות ולא ממטלטלין].
הדיון הוא, האם בכה"ג חל עליהם שם של תובע ושם של כופר בתביעה או לא. דאפשר לומר, שכיוון שאין ביניהם ויכוח ממוני, א"כ הוי כמו דיון על פחות משווה פרוטה!
אם נאמר שאכן אין זה ניגדר כדיון ממוני, תיושב השאלה מדוע כפירת מקצת שטר נחשבת לכפירת שעבוד קרקעות -
שהרי אם הלווה היה מודה לעצם חיובו, אלא שהיה טוען שניתן לגבות רק מקרקע, הוא לא היה ניגדר ככופר. וא"כ מה הגורם ל'שם כופר'? העובדה שכופר גם בקרקע. לכן זוהי כפירת שעבוד קרקעות ואין להשביעו!
אולם הקצות 34 מוכיח נגד סברא זו -
הגמ' 35 דנה על ציור ששניים טוענים שקנו טלית מהמוכר. והדין הוא - יחלוקו בשבועה. שואלת הגמ' [עפ"י ביאור התוס' 36 ] שנשאל את המוכר מי שילם. למוכר זה תהיה נאמנות של עד אחד. ולכן, זה שהמוכר מסייע לו יפטר משבועה, וזה שהמוכר נגדו - יתחייב שבועה מדאורייתא.
בגמ' זו אנו עוסקים במקרה שאין וויכוח ממוני. שהרי כל הדיון הוא מי יקבל מהמוכר טלית ומי יקבל דמים 37 . ובכל זאת מבואר בתוס' שיש כאן חיוב שבועת ע"א! מוכח, אם כן, שגדר כפירה קיים גם בלא ויכוח על סכום ממוני.
ובחידושי הרי"מ 38 רואים שלומד שלא כקצות -
הגמ' 39 , בדיונה בדין תשלומי מזיק, שואלת סתירה בין "מיטב שדהו" לבין "ישיב - לרבות שווה כסף ככסף, ואפי' סובין". ומיישבת - כאן מדעתו וכאן שלא מדעתו. וצריך ביאור - מדוע כשהפרעון שלא מדעתו נגרם מכך שישלם מיטב?!
ומבאר חידושי הרי"מ -
מדעתו - אין ביניהם ויכוח ממוני. המזיק רוצה לשלם. אלא שרוצה לשלם משווה כסף. אם כך אין כאן תובע ונתבע, ואין בי"ד דנים על כך. ממילא יכול לשלם שווה כסף. אולם כאשר לא מדעתו - יש כאן תביעה וכפירה ממונית. וכיוון שבי"ד נזקק לדון בדבר, ממילא קבעה התורה שבי"ד מחייבו במיטב.
עולה אפוא מדבריו, שכאשר אין ויכוח על גובה החיוב - אין כאן גדר של תביעה וכפירה 40 .

יסודות מרכזיים שנזכרים או מתחדשים בשיעור זה
* נחלקו הרמב"ם והראב"ד, האם בכתובה קיים חיוב שבועת מודה במקצת.
* לרמב"ם, תיקנו הגאונים שמטלטלין משתעבדים לכתובה.
* לתוס', גביית חוב ממטלטלין דורשת את הסכמתו של החייב (עיין הערה 15), והרמב"ן חולק.
* תביעת חוב בשטר מתייחסת בעיקרה לקרקעות. ולרמב"ם, לאחר תקנת הגאונים - כתובה שאני, והתביעה גם מהמטלטלין.
* בי"ד רשאי לכפות לקיים מצות עשה שמתן שכרה בצדה.
* נחלקו האחרונים, האם ויכוח על אופני חיוב ממוני חשיב כדיון ממוני.

^ 1. כתובות טו ע"ב
^ 2. הל' אישות פט"ז כה
^ 3. שם. וכן דעת הרא"ש (על המשנה).
^ 4. ועל קרקע אין נשבעים - עיין משנה שבועות לח ע"ב, מב ע"ב.
^ 5. כתובות סט ע"ב. ועיין שם פז ע"ב.
^ 6. רמב"ם שם, הל' ז, תוס' כתובות סז ע"א ד"ה גמלים
^ 7. לחם משנה שם, הל' כה
^ 8. ב"מ ד ע"ב
^ 9. הערת העורך: כל מהלך זה של התירוץ מסר הרב שליט"א בשם הנחלת דוד. ועיין לקמן הערה 15.
^ 10. נחלת דוד ב"מ ד ע"ב, ד"ה תוס' ד"ה אין נשבעין
^ 11. משנה שבועות לח ע"ב
^ 12. הערת העורך: הם לא דנו ישירות בנושא שאלתנו, אלא עסקו בשאלה - איך תיתכן שבועת מודה במקצת למ"ד שעבודא דאורייתא, הרי זה כפירת שעבוד קרקעות? עפ"י תירוציהם מסיק הנחל"ד את דבריו.
^ 13. ב"מ שם, ד"ה אין נשבעין (הראשון), ועפ"י ביאור הנחל"ד.
^ 14. עפ"י כתובות פו ע"א
^ 15. הערת העורך: הבאתי את דברי הרב שליט"א כפי שהם, כמובן. ותורפם - קרקעות, עקב שיעבודם, שייכות למלווה. ואילו לגביית מטלטלין דרושה הסכמת הלווה. אולם בנחל"ד שם אינו מזכיר כלל מכל זה. אלא חילוקו הוא כך - קרקע, בהיותה משועבדת, שייכת למלווה מרגע ההלוואה, ואילו מטלטלין הוא גובה מכאן ולהבא. לדברי הרב עיקר הענין הוא שלמטלטלין דרושה הסכמת הלווה, אולם לנחל"ד אין צורך בכך. דאפי' אם נניח שאין צורך בהסכמתו, אנו אומרים שעיקר תביעתו היא קרקע כיוון שהיא משועבדת לו מעיקרא, ואדם תובע דבר שכבר שייך לו, ולא דבר המתחדש.
ונפ"מ גדולה מאד בין שני ההסברים - דלדברי הרב, כל המהלך הזה [שנאמר אליבא דהתוס'] אינו מתאים לדברי הרמב"ן וסיעתו, הסוברים שאפשר לגבות גם מטלטלין בע"כ של הלווה - "עד שאתה כופהו בגופו, כפהו בממונו". וממילא הרמב"ן, שבאמת יש לו מהלך אחר בעניננו שלא כתוס' (עיין רא"ש פרק שבועת הפיקדון סי' ג, ובנחל"ד ב"מ שם), הוא לשיטתו. שהרי אינו יכול לבאר בנידוננו כתוס', שהרי סובר "עד שאתה כופהו…". אולם לשיטת הנחל"ד אין כלל צורך לומר שהתוס' חולק על סברת "עד שאתה כופהו…".
לסיכום - לפי הסברו של הרב אין יכולת לגבות מטלטלין בע"כ של הלווה [לשיטת התוס', כמובן]. ואילו לנחל"ד יתכן שניתן!
^ 16. הערת העורך: ולפי הסבר זה יצא חידוש הלכתי - מובא בראשונים שתקנת הגאונים אינה מתייחסת דווקא לכתובה. ובלשון הרמב"ם, בדברו על התקנה בכתובה: "כדרך שהתקינו לבע"ח"! וא"כ גם בשאר שטרות צריכים אנו לומר שמטלטלין משתעבדים, וממילא, לאחר תקנת הגאונים תהיה שבועה בשטרות! ועיין ברמב"ם הל' מלווה ולווה ספי"א.
^ 17. הערת העורך: עד כאן מהלך הדברים עפ"י שיטת הנחל"ד. מכאן ואילך דברי הרב. ובנחל"ד טוען שתקנת הגאונים בהכרח מבוססת על שיעבוד, וז"ל: "אם היה תקנתם שתגבה מכאן ולהבא, לא הוה גביא מיתמי, דיתמי לאו בני מיעבד מצוה נינהו".
^ 18. כתובות צא ע"ב
^ 19. ד"ה מצוה על היתומים
^ 20. כתובות פו ע"א, ד"ה פריעת. ולשיטת רש"י שם, הסיבה שאין כופין - "מצוה מדרבנן בעלמא", שלא כתוס' .
^ 21. שמות כ יב
^ 22. חולין קי ע"ב
^ 23. ב"ב ח ע"ב, ד"ה אכפייה [בשם הריצב"א]
^ 24. וכן מביא הרמ"א, חו"מ סי' צז טז
^ 25. סי' קז סק"א
^ 26. הל' אישות פט"ז ט. ועיין בהקדמת הרמב"ם למשנה תורה.
^ 27. כתובות פד ע"א
^ 28. שם, ע"ב
^ 29. ובתומים מיישב, שהמצווה היא רק על היתומים. והגאונים הוצרכו לתקן בשאר יורשים.
^ 30. סי' קז סק"א
^ 31. הל' אישות פט"ז ח
^ 32. אמנם א"א לגבות מלקוחות, אך אין בזה נפ"מ לעניננו [לשיטת התוס'].
^ 33. עיין בדבריו הל' אישות פט"ז כה. ועיין שם בדרך יישובו את הרמב"ם.
^ 34. עיין בדבריו סי' רכב ג
^ 35. ב"מ ב ע"ב
^ 36. שם, ד"ה וליחזי
^ 37. ואם עדיין לא שילמו - האחד יקבל את הטלית ויצטרך לשלם, והשני לא יקבל טלית ולא יצטרך לשלם.
38. ב"ק ז ע"א, ד"ה רמי ליה
^ 39. ב"ק שם
^ 40. ועיין בשיעור עמ"ס קידושין - 'שווה כסף' פרק שלישי, הרחבה בענין זה.

הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל

עורכה הראשי של האנציקלופדיה התלמודית. לשעבר ראש כולל "דעת משה" סאדיגורה ודיין בבית הדין הגדול בירושלים. השעורים באתר סוכמו ע"י תלמידים, מתוך שעוריו הניתנים בישיבה. השעורים באחריות התלמידים בלבד.

28 דק'
הרב מרדכי אליהו
קידוש הזמנים
מתוך אזכרת 12 חודש לרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל
כ"ה אייר תשע"א
45 דק'
ארבעת המינים והלכותיהם
"משלכם"- לקיחה תמה בשבעת הימים
ה תשרי תשע"ו
47 דק'
בבא בתרא
ספק ממונא לקולא
בבא בתרא דף נז:
י' אדר א תשע"ו
44 דק'
שבועות
בדין מודה במקצת (א)
ב' אייר תשע"א

כתובות

כתובות
מודה במקצת
מסכת כתובות: דף יח' ע"א
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל | תשס"א
1:02
כתובות
מה קל יותר - להוציא ממון או להתיר אשה להינשא?
מסכת יבמות - דף פח' ע"ב ומסכת כתובות - דף כח' ע"ב.
הרה"ג אברהם יצחק הלוי כלאב | ל' חשוון התשס"ו
12 דק'
כתובות
מסכת כתובות דף מ"ה
הרב אורי בריליאנט | כ"ח אדר התשע"ה
כתובות
רובא דאיתא קמן ורובא דליתא קמן
כתובות דף טו ע"א; חולין דף יא ע"א
הרב יאיר וסרטיל | סיון תשע"ח

כתובות

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

42 דק'
חקת
פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
הרב יצחק חי זאגא | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
שו"ת "במראה הבזק"
חישוב זמני השקיעה וצאת-הכוכבים לצורך הלכות שבת
מתוך העלון חמדת ימים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יעקב שפירא
הרב יהושע שפירא
הרב דוד דודקביץ'
הרב חנן פורת ז"ל
הרב יהודה מלמד
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרה"ג יעקב אריאל

30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו
1:00
מסכת נדרים
מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.
הרב חיים כץ | א' תמוז תשפ"ו
שו"ת "במראה הבזק"
חישוב זמני השקיעה וצאת-הכוכבים לצורך הלכות שבת
מתוך העלון חמדת ימים | תמוז תשפ"ו
42 דק'
חקת
פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?
הרב יצחק חי זאגא | תמוז תשפ"ו
5 דק'
חקת
חוקת - מה עלינו ללמוד מנחש הנחושת לחיינו
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ו
חודשי השנה
לוח דינים ומנהגים לחודש תמוז תשפ"ו
רבנים שונים | סיון תשפ"ו
47 דק'
נדרים
מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.
הרב ינון גרוסברג | כ"ז סיון תשפ"ו
42 דק'
קרח
קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.
הרב אליהו ברין | כ"ח סיון תשפ"ו
37 דק'
אורות ישראל ותחייתו
הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ל' סיון תשפ"ו
51 דק'
יסודות התורה והאמונה
שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ט סיון תשפ''ו
1:02
תורה והלכות ציבור
אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם
רבנים שונים | ל' סיון תשפ"ו
38 דק'
מלכים - הרב עידו יעקובי
סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?
הרב עידו יעקובי | ל' סיון תשפ"ו
42 דק'
לנתיבות ישראל
תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ז סיון תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.
הרב הראל כהן | כ"ד סיון תשפ"ו