ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
מלבד עצם הלימוד, מצוה נוספת יש בידיעת התורה. אדם מישראל צריך ללמוד את עיקריה של תורה והלכותיה, שנאמר: "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם", "זו מצוות עשה של תלמוד תורה, על כל אדם... ללמוד כל התורה שבכתב ושבעל-פה כולה" (שו"ע הרב הל' ת"ת פרק ב).
בעוד שתכליתה של מצוות ידיעת התורה ברורה, אנו תמהים: מה ערך יש לעיסוק בתורה שאינו מוסיף דבר לעולם הדעת של האדם?
בעל כורחנו אנו צריכים לבוא לידי הכרה כי ערכו של הלימוד הוא בעצם קיומו, בעצם ההתחככות בחכמי התורה ובדבריהם, בעמל וביגיעה כשהם לעצמם, ובקישור הנפשי של הלומד אל התכנים הנלמדים, ההולכים ונחקקים בליבו - גם אם אינם נחקקים בזיכרונו. העיסוק בדברי תורה תורם ללומד, לא רק דעת וחוכמה, אלא גם, ואולי בעיקר, קישור נפשי פנימי לחיים של תורה, לערכים של תורה, אהבה וקירבה לחכמי התורה וביותר לנותן התורה.
שתי המצוות הללו, מסמנות שתי דרכים בחינוך ובהוראה: האחת, בהוספת דעת, בהעשרת מחשבתו של האדם, בבירור וזיקוק החומר הלימודי ובשינונו, והשנייה, בקישור הנפשי הפנימי של התלמיד אל המורה המחנך ואל התכנים הנלמדים, ובהטמעתם בנשמת הלומד והמתחנך. ובלשונו של מרן הרב קוק באיגרותיו (איגרת רס"ו): "ההזרמה הנשמתית שהיא נותנת חיים עצמיים", ו"אורחות הלימוד הנקנים על ידי הדרכה איטית, ברוח של שינון ושימור".
החינוך השלם מורכב משתי דרכי החינוך הללו. בלא לימוד תורה, בלא עולם ידיעות עשיר ורחב, בבקיאות ובעמקות לא תבנה אישיות של תורה. הלימוד והשינון הבא מפי הורים ומורים, בעמל לימוד התורה הוא קומת הבסיס של החינוך. אך תפקידו של המחנך לא מסתיים בהעברת סך הידיעות לזיכרונו של התלמיד, אלא בהטמעתם בנפשו ועל לוח לבו.
ריה"ל מסביר כי מפני כך כאשר פנה הקב"ה אל עם ישראל, אמר: "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" (שמות כ'). ולא אמר: אנוכי ה' אלוקיך אשר בראתי שמים וארץ, אע"פ שבריאת שמים וארץ מעידה על גדולת הבורא ויכולתו יותר מניסי יציאת מצרים וקריעת ים סוף, שכן בעוד שהידיעה על בריאת העולם באה לאדם מהורים ומורים ומחקירה שכלית, הרי שניסי יציאת מצרים מבטאים את הקשר החי שלנו עם אלוקינו, את החוויה שנחקקה על לוח לבה של האומה, מפני שהאמונה שלנו באלוהינו לא באה לנו בדרך של לימוד ושינון אלא בזכות קשר של חיים. "ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום" (דברים ד').

הלכות שטיפת כלים בשבת

מתי נכון לומר סליחות ?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

אנחנו קודש למענך

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

איך זוכים לראות את אליהו הנביא?

'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'

תהיו חמים!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.




















