ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה. רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת ואמר בואי כלה בואי כלה.
המהר"ל 2 מבאר את המשמעות של המושגים "כלה" ו"מלכה": "כי השבת יש בה שתי בחינות, האחת שהיום מבורך מצד עצמו ולכך נקרא כלה, שהכלה יש לה ברכה, והבחינה השנית שהשבת מקודש נבדל משאר הימים... ולכך נקרא מלכתא, שהמלכתא היא נבדלת משאר בני אדם, שזה הוא עניין המלך שהוא נבדל משאר בני אדם, ואינו נכלל עימהם. וכנגד אלו ב' הדברים אמר הכתוב: "ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו" קרא אותו שהוא מקודש ושהוא מבורך"... כי עיקר החופה הוא הברכה, כמו שאמרו (מסכת כלה פ"א): "כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנידה"... וכנגד הקדושה שיש ביום הזה נקרא השבת "מלכתא" כי המלך נמשח בשמן הקודש".
נראה מדברי המהר"ל שהעניין של כלה זה הברכה שיש בה. ידוע שאת הכלה כולם מברכים, וכן היא מברכת את האורחים. וכן כל מטרת הכלה היא כדי להתחתן ולהוליד לילדים, ובכך להביא ברכת שפע לעולם. וכן השבת היא מקור השפע והברכה לכל השבוע כולו, ממנו אנו יונקים ברכה לשבוע שיבוא, והוא תמצית השבוע שחלף.
לעומת זאת המלכה העניין שלה הוא הנבדלות שיש בה על פני שאר אנשי הממלכה. היא האישה החשובה ביותר, והמרוממת מכל שאר האנשים (כמובן חוץ מהמלך). וכן השבת היא היום החשוב ביותר בשבוע, המרומם והקדוש.
רעיון זה ניתן להרחיב, ולראות שהוא מתאים בצורה גם לעובדה שהשבת היא כנגד גם בריאת העולם וגם יצ"מ.
מצד אחד, השבת היא זכר ליציאת מצרים, כפי שכתוב 3 : "ויום השביעי שבת לה' אלקיך לא תעשה כל מלאכה... וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויצאך ה' אלקיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על כן צוך ה' אלקיך לעשות את יום השבת". ביצ"מ עמ"י הפך מעם של עבדים לעם מקודש ונבדל, עם בעל ייעוד וחזון לעולם כולו. מעלת הקדושה של עמ"י התגלתה דווקא ביצ"מ.
ומאידך, השבת היא זכר לבריאת העולם, כפי שכתובת בתורה 4 : "כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו". מטרת השבת בבריאת העולם הייתה להחיל ברכה על כל הבריאה, ולתת ייעוד ומטרה לבריאה, כפי שכתוב 5 : "ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו". מאז בריאת העולם השבת היא סמל הברכה של השבוע. 6
אולי ניתן להוסיף שזה משמעות המושגים "שמור" ו"זכור" שנאמרו ביחד בעשרת הדברות, כפי שכתוב בגמרא 7 : "תניא: זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו מה שאין הפה יכולה לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע". העניין של "שמור" זה שמירת מצוות השבת, שבכך אנו נבדלים מכל שאר העמים, ע"י שאנו שומרים את מצוות השבת. וכן כתוב בגמרא 8 : "אמר ריש לקיש עובד כוכבים ששבת חייב מיתה", וא"כ אנו רואים ששמירת השבת היא המאפיינת את עמ"י במעלתם וקדושתם המיוחדת.
לעומת זאת לגבי ה"זכור" של השבת, משמעותו זכירה, כתוב בגמרא 9 : "ת"ר: 'זכור את יום השבת לקדשו' – זוכרהו על היין". שהעניין של זכירת השבת היא בברכה שמברכים על היין בשעת הקידוש. וא"כ גם כאן אנו רואים ש"שמור" מעיד על הקדושה, ו"זכור" המעיד על ה"ברכה" שקיימת בשבת.
ונראה שמוטיב זה מאפיין את השבת כולה, ושוזר אותה מכל הכיוונים, ואולי זה הטעם שאנו מדלקים שתי נרות, ומברכים על שתי חלות, כדי לציין את שני העניינים הללו, עניין הברכה ועניין הקדושה.
אם נסכם את הדברים בסכימה, ניתן לכתוב זאת כך:
שבת הכלה ברכה זכר לבריאת העולם "זכור" נר אחד חלה אחת.
שבת המלכה קדושה זכר ליציאת מצרים "שמור" נר שני חלה שנייה.
בתפילה שנזכה לשבת של מעין עולם הבא, שבא יחול ברכה וקדושה על כל העולם כולו, ויתקדש ויתברך שמו של ה' יתברך בפי כל. במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
