ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה. רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת ואמר בואי כלה בואי כלה.
המהר"ל 2 מבאר את המשמעות של המושגים "כלה" ו"מלכה": "כי השבת יש בה שתי בחינות, האחת שהיום מבורך מצד עצמו ולכך נקרא כלה, שהכלה יש לה ברכה, והבחינה השנית שהשבת מקודש נבדל משאר הימים... ולכך נקרא מלכתא, שהמלכתא היא נבדלת משאר בני אדם, שזה הוא עניין המלך שהוא נבדל משאר בני אדם, ואינו נכלל עימהם. וכנגד אלו ב' הדברים אמר הכתוב: "ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו" קרא אותו שהוא מקודש ושהוא מבורך"... כי עיקר החופה הוא הברכה, כמו שאמרו (מסכת כלה פ"א): "כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנידה"... וכנגד הקדושה שיש ביום הזה נקרא השבת "מלכתא" כי המלך נמשח בשמן הקודש".
נראה מדברי המהר"ל שהעניין של כלה זה הברכה שיש בה. ידוע שאת הכלה כולם מברכים, וכן היא מברכת את האורחים. וכן כל מטרת הכלה היא כדי להתחתן ולהוליד לילדים, ובכך להביא ברכת שפע לעולם. וכן השבת היא מקור השפע והברכה לכל השבוע כולו, ממנו אנו יונקים ברכה לשבוע שיבוא, והוא תמצית השבוע שחלף.
לעומת זאת המלכה העניין שלה הוא הנבדלות שיש בה על פני שאר אנשי הממלכה. היא האישה החשובה ביותר, והמרוממת מכל שאר האנשים (כמובן חוץ מהמלך). וכן השבת היא היום החשוב ביותר בשבוע, המרומם והקדוש.
רעיון זה ניתן להרחיב, ולראות שהוא מתאים בצורה גם לעובדה שהשבת היא כנגד גם בריאת העולם וגם יצ"מ.
מצד אחד, השבת היא זכר ליציאת מצרים, כפי שכתוב 3 : "ויום השביעי שבת לה' אלקיך לא תעשה כל מלאכה... וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויצאך ה' אלקיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על כן צוך ה' אלקיך לעשות את יום השבת". ביצ"מ עמ"י הפך מעם של עבדים לעם מקודש ונבדל, עם בעל ייעוד וחזון לעולם כולו. מעלת הקדושה של עמ"י התגלתה דווקא ביצ"מ.
ומאידך, השבת היא זכר לבריאת העולם, כפי שכתובת בתורה 4 : "כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו". מטרת השבת בבריאת העולם הייתה להחיל ברכה על כל הבריאה, ולתת ייעוד ומטרה לבריאה, כפי שכתוב 5 : "ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו". מאז בריאת העולם השבת היא סמל הברכה של השבוע. 6
אולי ניתן להוסיף שזה משמעות המושגים "שמור" ו"זכור" שנאמרו ביחד בעשרת הדברות, כפי שכתוב בגמרא 7 : "תניא: זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו מה שאין הפה יכולה לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע". העניין של "שמור" זה שמירת מצוות השבת, שבכך אנו נבדלים מכל שאר העמים, ע"י שאנו שומרים את מצוות השבת. וכן כתוב בגמרא 8 : "אמר ריש לקיש עובד כוכבים ששבת חייב מיתה", וא"כ אנו רואים ששמירת השבת היא המאפיינת את עמ"י במעלתם וקדושתם המיוחדת.
לעומת זאת לגבי ה"זכור" של השבת, משמעותו זכירה, כתוב בגמרא 9 : "ת"ר: 'זכור את יום השבת לקדשו' – זוכרהו על היין". שהעניין של זכירת השבת היא בברכה שמברכים על היין בשעת הקידוש. וא"כ גם כאן אנו רואים ש"שמור" מעיד על הקדושה, ו"זכור" המעיד על ה"ברכה" שקיימת בשבת.
ונראה שמוטיב זה מאפיין את השבת כולה, ושוזר אותה מכל הכיוונים, ואולי זה הטעם שאנו מדלקים שתי נרות, ומברכים על שתי חלות, כדי לציין את שני העניינים הללו, עניין הברכה ועניין הקדושה.
אם נסכם את הדברים בסכימה, ניתן לכתוב זאת כך:
שבת הכלה ברכה זכר לבריאת העולם "זכור" נר אחד חלה אחת.
שבת המלכה קדושה זכר ליציאת מצרים "שמור" נר שני חלה שנייה.
בתפילה שנזכה לשבת של מעין עולם הבא, שבא יחול ברכה וקדושה על כל העולם כולו, ויתקדש ויתברך שמו של ה' יתברך בפי כל. במהרה בימינו אמן.
למה ללמוד גמרא?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
לו הייתי רוטשילד
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות יום טוב שחל במוצאי שבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
