ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
רבים מקשים ושואלים, מה מיחד את בתי הדין לענייני ממונות? מה מבדיל אותם מבתי המשפט האזרחיים של מדינת ישראל? הרי "דינא דמלכותא דינא" ורבים מחוקי המדינה מחייבים גם בבתי הדין לממונות, מה עוד שפסקי הדין של בתי הדין ניתנים לאכיפה רק מכח חוק הבוררות של כנסת ישראל.
מלבד החובה ההלכתית לפנות דווקא לבתי הדין לענייני ממונות, תשובות רבות יש לשאלה זו ונביא אחת מהן:
על פי שיטת המשפט הנהוגה בישראל, מי שמבצע את חיקור הדין ואמור לסייע לבית המשפט לגלות את האמת הוא עורך הדין, המייצג את אחד הצדדים בלבד. כל אחד מעורכי הדין יעשה כל מאמץ, לשכנע את בית המשפט או במילים אחרות, את השופט כי חיקור הדין שהוא ערך, מביא אל בית המשפט את ה'תמונה האמיתית'. השופט איננו רשאי להיות שותף בחיקור הדין, אסור לו לנסות ולברר את האמת באופן עצמאי. גם אם באופן אקראי, גילה השופט כי המציאות שונה מכפי שניסה אחד מהצדדים להציגה, אסור לו להתחשב בכך.
לשיטה זו חסרונות רבים נזכיר רק חלק מהם:
א. העברת מרכז הכובד של חיפוש האמת לעורך הדין, המקבל שכר מצד אחד בלבד, כדי שיפעל אך ורק לטובת מרשו.
ב. ניתוק הקשר הישיר בין הדיינים לבעלי הדין. חז"ל קבעו "ניכרין דברי אמת" (סוטה ט ע"ב) וכך פסק הרמב"ם "לא יהיה הדיין שומע מפי התורגמן" (סנהדרין כ"א ח). התרשמות בית הדין מדבריו של בעל הדין ללא מסכים או מסננים למיניהם, יש לה חשיבות עליונה בחקר האמת.
ג. יכולתו הכלכלית של בעל הדין, באה לידי ביטוי משמעותי בבחירת עורך הדין. רק לעשירים יש יכולת לשכור את שרות עורכי הדין מהשורה הראשונה. כאשר אין יכולת כלכלית שווה לשני הצדדים, עלול הצד החלש לשלם מחיר כבד, על לא עוול בכפו. מצב זה סותר לחלוטין את עקרון השוויון עליו בנוי הצדק היהודי. כלשון הרמב"ם: "מצות עשה לשפוט השופט בצדק שנאמר בצדק תשפוט עמיתך, אי זהו צדק המשפט זו השויית שני בעלי דינין בכל דבר" (שם ה"א).
לעומת זאת, בבתי הדין לענייני ממונות, הפועלים על פי ההלכה ועל פי המסורת עתיקת היומין של צדק יהודי, המצב שונה לחלוטין.
א. שלשה דיינים אובייקטיבים לחלוטין - משוחררים מכל פנייה - הם אלה המנסים לחפש את האמת.
ב. הדיינים הם החוקרים את בעלי הדין וביכולתם להתרשם מהצגת הדברים מכלי ראשון. כאן בא לידי ביטוי עקרון נוסף והוא החזקה של "אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו". במידת הצורך הדיינים יטענו עבורו בבחינת "פתח פיך לאלם".
ג. גם מי שאין ידו משגת, וגם מי שאינו יודע להתנסח בבהירות וברהיטות, זוכה לאוזן קשבת של הדיינים.
לכן, נקרא, לכל מי שדמותה היהודית של מדינת ישראל חשובה לו,
לחזק את בתי הדין לענייני ממונות ולהיות שותף בתחייתו של המשפט העברי
כחלק מ"ראשית צמיחת גאולתנו".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













