ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם"

בית מדרש פרשת השבוע חומש שמות משפטים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

כו שבט תשס"ט

"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם"


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
גילה בת רחל

גם השנה נקדיש את גליון "חמדת ימים" לחיזוק הפניה לבתי הדין לענייני ממונות, כמו "משפט והלכה בישראל" הפועל לצד מכון "ארץ חמדה" ושאר בתי הדין החברים בפורום בתי הדין לממונות של הציונות הדתית.
רבים מקשים ושואלים, מה מיחד את בתי הדין לענייני ממונות? מה מבדיל אותם מבתי המשפט האזרחיים של מדינת ישראל? הרי "דינא דמלכותא דינא" ורבים מחוקי המדינה מחייבים גם בבתי הדין לממונות, מה עוד שפסקי הדין של בתי הדין ניתנים לאכיפה רק מכח חוק הבוררות של כנסת ישראל.
מלבד החובה ההלכתית לפנות דווקא לבתי הדין לענייני ממונות, תשובות רבות יש לשאלה זו ונביא אחת מהן:
על פי שיטת המשפט הנהוגה בישראל, מי שמבצע את חיקור הדין ואמור לסייע לבית המשפט לגלות את האמת הוא עורך הדין, המייצג את אחד הצדדים בלבד. כל אחד מעורכי הדין יעשה כל מאמץ, לשכנע את בית המשפט או במילים אחרות, את השופט כי חיקור הדין שהוא ערך, מביא אל בית המשפט את ה'תמונה האמיתית'. השופט איננו רשאי להיות שותף בחיקור הדין, אסור לו לנסות ולברר את האמת באופן עצמאי. גם אם באופן אקראי, גילה השופט כי המציאות שונה מכפי שניסה אחד מהצדדים להציגה, אסור לו להתחשב בכך.

לשיטה זו חסרונות רבים נזכיר רק חלק מהם:
א. העברת מרכז הכובד של חיפוש האמת לעורך הדין, המקבל שכר מצד אחד בלבד, כדי שיפעל אך ורק לטובת מרשו.
ב. ניתוק הקשר הישיר בין הדיינים לבעלי הדין. חז"ל קבעו "ניכרין דברי אמת" (סוטה ט ע"ב) וכך פסק הרמב"ם "לא יהיה הדיין שומע מפי התורגמן" (סנהדרין כ"א ח). התרשמות בית הדין מדבריו של בעל הדין ללא מסכים או מסננים למיניהם, יש לה חשיבות עליונה בחקר האמת.
ג. יכולתו הכלכלית של בעל הדין, באה לידי ביטוי משמעותי בבחירת עורך הדין. רק לעשירים יש יכולת לשכור את שרות עורכי הדין מהשורה הראשונה. כאשר אין יכולת כלכלית שווה לשני הצדדים, עלול הצד החלש לשלם מחיר כבד, על לא עוול בכפו. מצב זה סותר לחלוטין את עקרון השוויון עליו בנוי הצדק היהודי. כלשון הרמב"ם: "מצות עשה לשפוט השופט בצדק שנאמר בצדק תשפוט עמיתך, אי זהו צדק המשפט זו השויית שני בעלי דינין בכל דבר" (שם ה"א).

לעומת זאת, בבתי הדין לענייני ממונות, הפועלים על פי ההלכה ועל פי המסורת עתיקת היומין של צדק יהודי, המצב שונה לחלוטין.
א. שלשה דיינים אובייקטיבים לחלוטין - משוחררים מכל פנייה - הם אלה המנסים לחפש את האמת.
ב. הדיינים הם החוקרים את בעלי הדין וביכולתם להתרשם מהצגת הדברים מכלי ראשון. כאן בא לידי ביטוי עקרון נוסף והוא החזקה של "אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו". במידת הצורך הדיינים יטענו עבורו בבחינת "פתח פיך לאלם".
ג. גם מי שאין ידו משגת, וגם מי שאינו יודע להתנסח בבהירות וברהיטות, זוכה לאוזן קשבת של הדיינים.

לכן, נקרא, לכל מי שדמותה היהודית של מדינת ישראל חשובה לו,
לחזק את בתי הדין לענייני ממונות ולהיות שותף בתחייתו של המשפט העברי
כחלק מ"ראשית צמיחת גאולתנו".
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il