איסורי דרבנן במקום שיש חשש איסור דאורייתא | הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משנה וגמרא
תלמוד בבלי
כתובות

קטגוריה משנית

ספריה
חזון קדומים
כתובות

4527

7 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

ציפורה בת דוד

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

פרק ראשון
א. פתיחה
מצינו שאסרו חכמים איסורים, כשמגמת תקנתם היא למנוע מלעבור על איסור דאורייתא, כשקיים חשש לדבר. ואין אנו עוסקים בחששות שמא יבוא לידי איסור דאורייתא, אלא שמא במעשה הנידון הוא כבר עובר כעת על דאורייתא. כגון - חז"ל אסרו על כהן לשאת אישה שנישבתה 1 . סיבת האיסור היא מפני שאנו חוששים שנאנסה, ואנוסה אסורה לכהן מדאורייתא 2 . [והיה מקום לומר שאין צורך בתקנה, שהרי בלאו הכי קיי"ל ספיקא דאורייתא לחומרא 3 . ויבואר לקמן אי"ה].
יש לדון בגדרי איסורים אלו, וכפי שיבואר.

ב. הדין בספק גבינת גוי ובספק שבויה
חז"ל אסרו לאכול גבינת גוי 4 . הטעם לאיסור - שמא הגוי העמיד את הגבינה בקיבה של נבילה.
ויש לדון בדינה של גבינה שספק אם היא של ישראל או של גוי. נראה היה לומר שגבינה זו מותרת. והטעם - כלפי האיסור של תורה יש כאן ס"ס: ספק אם גבינה זו של ישראל או של גוי. ואת"ל של גוי, ספק אם העמידה בקיבת נבילה. וכלפי האיסור מדרבנן, יש כאן ספק, האם זו גבינת גוי וספיקא דרבנן לקולא. ממילא, הן לאיסור הדאורייתא והן לאיסור החכמים - מותר.
ובכל זאת הפוסקים אסרו את הגבינה 5 !
ומדבריהם למד שער המלך 6 גם לעניין ספק שבויה לכהן. לכאורה היינו צריכים להתירה - אולי לא נישבתה, ואם נישבתה - אולי לא נאנסה. ואף שחז"ל אסרו שבויה, כאן הוי רק ספק שבויה, וספיקא דרבנן לקולא. ובכל זאת, לאור דברי הפוסקים בגבינת גוי, לומד שער המלך שספק שבויה אסורה לכהן.

ג. ביאור האיסור הנ"ל - תקנת חז"ל יוצרת ודאי
ומדוע באמת אסורה? כך מבאר שער המלך -
כאשר אסרו לנו חז"ל את גבינת הגוי, הם הורו לנו בזה להתייחס לגבינה זו כודאי הועמדה בקיבת נבילה. וכשאסרו שבויה לכהן הורו לנו להתייחס אליה כודאי נאנסה. ויותר מכך - אין וודאות זו מתפרשת כתקנה של חז"ל להתייחס כך לגבינה. אלא זוהי הנחייה של חז"ל, שכך אנו נתייחס לעניין. וממילא וודאות זו אינה בעלת תוקף של דרבנן בלבד. אלא בעקבות הוראת חז"ל, אנו יוצאים מתוך הנחה שהגבינה בודאי הועמדה בקיבת נבילה, וכן אנו מניחים בודאות שהשבויה נאנסה. ואם כך - ההנחה היא שיש כאן איסור ודאי מדאורייתא !
נוסיף ונתבונן במשמעות הדברים -
בגדר האיסור, להבנה זו, יש חידוש ע"ג חידוש. החידוש הראשון - שגדר איסור ודאי לפנינו, ולא רק שישנה מניעה מאכילת הגבינה מחמת הספק. החידוש השני - שלאיסור ודאי זה יש התייחסות כאל איסור מדאורייתא.
לאור גדר זה מובן האיסור של ספק גבינת עכו"ם וספק שבויה. שהרי אין לנו אלא ספק אחד, וספק זה הינו ספק בדאורייתא, וממילא לחומרא.

ד. הוכחה לדין זה
הוכחה לדין זה מביא שער המלך, מהמעשה של ינאי המלך 7 . הוא היה בן כהן ומחמת מעשה שהיה, ביקשו לפסלו לכהונה ולא הצליחו. מבררת הגמ' איך היה המעשה, שגרם לספק בכהונתו. מנסה הגמ' לומר שבאו תרי והעידו שאימו שבויה, ותרי אחרים הכחישום. על אפשרות זו אומרת הגמ', שאילו העובדות היו כך, אז באמת יש לפסול אותו מכהונה.
נבחן את דברי הגמ' -
הרי לאיסור התורה יש כאן ס"ס: ספק נישבתה, ואת"ל שנישבתה ספק נאנסה. וכלפי איסור שבויה מדרבנן, יש כאן ספק שבויה, וספיקא דרבנן לקולא. וא"כ מדוע אומרת הגמ' שבמצב זה יש לפוסלו? אלא ע"כ צריך לומר כנ"ל, שיש כאן רק ספק אחד - האם אימו של ינאי נשבתה. אבל אין ספק האם היא נאנסה, דאנו מניחים שודאי נאנסה 8 . והתייחסות זו היא בעלת תוקף של תורה, וממילא הספק שמא נישבתה הוי ספק בדאורייתא 9 .

ה. סוגיות שמתיישבות לאור היסוד הנ"ל
עפ"י היסוד של שער המלך ניתן ליישב קושיות אחדות.
הקשינו 10 , שישנה סתירה לכאורה בין המעשה של בן הכהן 11 לדין השו"ע 12 , ששתוקי שנשא כשרה הולד ספק ממזר. בבן הכהן רואים, שכיוון שיש תרי ותרי [לגבי היותו בן גרושה] אנו מעמידים אותו על חזקת אביו, שהוא ודאי כהן, ולא מתחשבים בספק הקיים לגבי אימו. ובדין השו"ע אנו רואים, שלא גוררים את הבן אחר אימו הודאית, אלא אחר אביו המסופק 13 .
נראה שעפ"י השער המלך לא קשה מידי. כי בדין השו"ע עסקינן בשתוקי , שעליו ישנה תקנה מיוחדת של חז"ל לאסרו. ועפ"י היסוד שלמדנו אין אנו מתייחסים אליו כאל ספק אלא כאל ודאי. ממילא דינו כממזר שנשא כשרה, שהולד ממזר.

ועוד קושיא מיושבת בשופי -
במשנה לקמן 14 מדובר על ירושלים שנכבשה ע"י הגויים, והדין הוא שכל הנשים נאסרות לכהונה, מפני שאנו תולים שנאנסו. אולם ר' זכריה בן הקצב [שהיה כהן] העיד שלא זזה ידו מידה של אישתו, ובכל זאת אסרוה עליו, דאין הבעל נאמן להעיד על אשתו.
ומקשה רע"א 15 - הרי קיי"ל שדבר איסור שאנו מסופקים לגביו, ויש אדם שטוען בטענת ברי שהדבר מותר לו, אנו איננו מונעים ממנו לפעול ע"פ טענותיו, אעפ"י שאין לו נאמנות 16 . וא"כ, למרות שאנו מסופקים לגבי אשתו של ר' זכריה בן הקצב, ואין הוא נאמן להעיד , אבל בכ"ז היא צריכה להיות מותרת לו, שהרי טוען בברי שהיא מותרת לו!
ולשיטת הפוסקים הנ"ל מיושבת הקושיא. שהרי איסור שבויה לכהן נידון כאיסור ודאי ולא כספק, ואילו טענת ברי מתירה לפעול על פיה רק כאשר אנו מסופקים. ממילא ההיתר של טענת ברי לא חל בנידוננו.

ו. רע"א חולק על היסוד הנ"ל
אלא שעתה נדרשים אנו לומר שרע"א, המקשה ממשנת ר' זכריה בן הקצב, חולק על הפוסקים הנ"ל. והוא סובר שכאשר רבנן תיקנו במקום שיש חשש איסור דאורייתא, נשאר גדר של ספק על תקנתם. ולשיטתו, אסרו חז"ל על שבויה להינשא לכהן, אבל 'שם ספק' מונח על איסור זה. ולאור שיטתו זו הוא מקשה מטענת ברי על המשנה דלקמן 17 .

עולה לנו , שנחלקו האחרונים בגדר איסורי דרבנן אלו. יש הסוברים שגדר ודאי להם. ויותר מזה - גדר ודאי מדאורייתא. ויש הסוברים ששם ספק מונח על איסורים אלו.

פרק שני
א. איסור שבויה נובע מתקנה מיוחדת
נחזור עתה לעצם חידושם של הפוסקים ושער המלך, שאנו מתייחסים אל הספק כאל ודאי מדאורייתא.
ברור שאין לומר כך, אלא רק במקום שחז"ל תיקנו תקנה מפורשת המתייחסת לנידון. כגון, אסרו להדיא שבויה לכהן, אסרו להדיא גבינת גוי.
וצריך להבין מדוע חז"ל נזקקו להתערב ולאסור שבויה [ונוצר בעיקבות כך גדר ודאי], הרי בלאו הכי יש לאסור, מדין ספיקא דאורייתא לחומרא.
אמנם בסברא ניתן היה לומר, שמעיקר הדין אין לשבויה כלל מעמד של ספק נאנסה, דאין מספיק יסוד לחשש זה, וממילא לא חל כאן ספיקא דאורייתא לחומרא 18 . אבל ברמב"ם מוכח לכאורה שיש לה מעמד של מסופקת. דהרמב"ם 19 מסביר, שהסיבה ששבויה אסורה רק מדרבנן, זה מפני שספיקא דאורייתא - מדאורייתא לקולא, ורק מדרבנן לחומרא. משמע, אם כן, שהוי ספק!

אבל בתוס' 20 רואים שלא כרמב"ם -
המשנה 21 אומרת, שהאונס אישה שנישבתה אין משלם לה קנס [דדין קנס הוא רק בבתולה]. ושואל התוס', הרי מדאורייתא שבויה אינה בחזקת בעולה, ומדוע אין לה קנס.
נתבונן בדברי התוס' -
אילו הוא היה סובר כרמב"ם, שהיתר שבויה מדאורייתא זה מצד ספק, לא היה מקום לשאלתו. שהרי מספק היא אמנם מותרת, אבל ממון היא לא תוכל להוציא בספק. ע"כ שהתוס' סובר שכלל אין כאן ספק [והתוס' לומד כך, מפני שסובר שספיקא דאורייתא - מדאורייתא לחומרא 22 , וא"כ מדוע שבויה אסורה רק מדרבנן? ע"כ שאין כאן גדר ספק].
מוכח אם כן, שלתוס' אין כאן גדר של ספק [ואולי יתכן שאפי' אם מתעורר ספק, הוא נפשט מצד חזקת ההיתר לכהונה שיש לשבויה, או מצד ע"א נאמן באיסורין].
לשיטת התוס' ברור, אם כן, מדוע נצרכו רבנן לתקן בשבויה. ויתכן שאף הרמב"ם יסכים, שלולא התקנה אז בדרך כלל היתה מותרת [כנ"ל - חזקה או ע"א], ולכן נדרשת התקנה. ובדברו דלעיל, רוצה לומר שאפי' אם מסיבה כלשהי לא תהיה חזקה ולא עדות - לא יהא כאן אלא רק איסור דרבנן.

ב. ביאור תשובת ר"ג לר"י לאור היסוד הנ"ל
עפ"י הנחתנו הנזכרת, שבשבויה יש תקנה מיוחדת לאיסור [ואיסורה אינו נובע מהדין הכללי של ספיקא דאורייתא] ניתן לבאר את דעת ר"ג ור"א 23 . רבי יהושע מוכיח מדינה של שבויה - כשם שהיא אינה נאמנת לומר לא נבעלתי, כך אישה שמעוברת, ואין אנו יודעים ממי, אין לה נאמנות [ברוב פסולין] לומר לכשר נבעלתי. ור"ג ור"א סוברים שנאמנת. ועל קושיית ר"י משבויה הם משיבים: "השבתנו על המעוברת וכו'". ואינם מבארים כלל את שיטתם, מהי תשובתם לתשובתו 24 ! וניתן לומר בפשטות שלדעתם אין כלל להוכיח משבויה. דזו יש לה דין מיוחד שאסרוה חז"ל, ואיסור ייחודי זה הוא הגורם את אי נאמנותה, אבל בעלמא נאמנת.

יסודות מרכזיים שנזכרים או מתחדשים בשיעור זה
* כשחז"ל תקנו לאסור דבר, מחשש שטמון בו איסור דאורייתא - פעמים שהדבר אינו מוגדר כספק מדאורייתא, וכאיסור ודאי רק מדרבנן, אלא כאיסור ודאי מדאורייתא. זו שיטת שער המלך וסיעתו. אולם רע"א חולק.
* נחלקו הראשונים האם לשבויה יש גדר של ספק אנוסה מדאורייתא [עוד קודם לתקנת חז"ל].

^ 1. עפ"י משנה כתובות כב ע"א, רמב"ם איסורי ביאה פי"ח יז
^ 2. כתובות נא ע"ב
^ 3. עי' ע"ז ז ע"א
^ 4. משנה ע"ז כט ע"ב, שו"ע יו"ד סי' קטו ב
^ 5. ש"ך יו"ד סוס"י קי כללי ס"ס אות יח. ובכללי פר"ח שם, אות לט
^ 6. הל' איסורי ביאה פי"ט יג
^ 7. קידושין סו ע"א
^ 8. הערת העורך: וכאן במעשה דינאי הוי חידוש גדול, שהרי איכא תרי ותרי! ובזה עוצמת הספק היא כזו שלא מעמידים על חזקה, וכשמעמידים אין זה אלא בגדר ספק (עיין בשיעור 'חזקת האם מהני לבת', פרק שלישי אות ג - שיעור 11).
^ 9. אולם כל התייחסות זו היא רק כלפי הלכות ספיקות. אבל כלפי הלכות אחרות אין אנו מחמירים כך. וכמו שמצינו קולות שונות שנאמרו לגבי שבויה – "בשבויה הקילו". עיין תוס' לו ע"ב, ד"ה ואלו.
^ 10. עיין בשיעור 'חזקת האם מהני לבת' פרק שני (שיעור 11).
^ 11. כו ע"א וע"ב
^ 12. אהע"ז סי' ד לו
^ 13. ועיין בתירוצנו בשיעור הנ"ל.
^ 14. כז ע"ב
^ 15. שו"ת, תניינא סי' נד
^ 16. עיין באריכות בשיעור 'טענת ברי בספק איסור' (שיעור 22).
^ 17. הערת העורך: וצ"ע מדוע בינאי המלך מבואר שבתרי ותרי נאסור, הרי הוי ס"ס בדאורייתא וספק אחד בדרבנן!
^ 18. הערת העורך: עיין רש"י כג ע"א, ד"ה בשבויה הקילו וז"ל: "דחששא בעלמא הוא".
^ 19. הל' אסו"ב פי"ח יז
^ 20. ל"ו ע"ב, ד"ה ואלו
^ 21. שם
^ 22. עיין פר"ח יו"ד ריש סי' ק"י כללי הס"ס אות א'
^ 23. בברייתא, כתובות י"ג ע"ב
^ 24. ועיין שם תוס', ד"ה השבתנו

הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל

עורכה הראשי של האנציקלופדיה התלמודית. לשעבר ראש כולל "דעת משה" סאדיגורה ודיין בבית הדין הגדול בירושלים. השעורים באתר סוכמו ע"י תלמידים, מתוך שעוריו הניתנים בישיבה. השעורים באחריות התלמידים בלבד.

41 דק'
יסודות בדיני ממונות
מפיהם ולא מפי כתבם
ט' אדר תש"ע
28 דק'
הרב מרדכי אליהו
קידוש הזמנים
מתוך אזכרת 12 חודש לרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל
כ"ה אייר תשע"א
50 דק'
סנהדרין
אונס ופיקוח נפש
כז אלול התשע"ה
34 דק'
זכויות יוצרים בעידן האינטרנט
עקרונות בדיני זכויות יוצרים
מתוך הכנס "זכויות יוצרים בעידן האינטרנט"
י"א אייר התש"ע

כתובות

כתובות
ספק ספיקא
מסכת כתובות: דף ט' ע"א
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל | תשס"א
1:00
כתובות
מהו המתיר איסור אשת אח?
הרב חיים כץ | י"א חשוון תשפ"ה
כתובות
אין אדם משים עצמו רשע -אנוסים היינו מחמת ממון
כתובות דף יח ע"ב
הרב יאיר וסרטיל | יד אב תשפ"ד
כתובות
אנוסים היינו מחמת נפשות - אנן סהדי שעדי השטר כשרים
כתובות דף יח ע"ב
הרב יאיר וסרטיל | סיון תשע"ח

כתובות

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
נושאים שונים
הלכות ייחוד
הרב יוני לביא | אלול תשס"ח

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

שו"ת "במראה הבזק"
חישוב זמני השקיעה וצאת-הכוכבים לצורך הלכות שבת
מתוך העלון חמדת ימים | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
42 דק'
חקת
פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
הרב יצחק חי זאגא | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חיים דרוקמן
הרה"ג דוב ליאור
הרב ינון גרוסברג
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרב יוסף צבי רימון
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרב יהודה מלמד
הרב מרדכי גרינברג
הרב הלל גפן

30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו
1:00
מסכת נדרים
מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.
הרב חיים כץ | א' תמוז תשפ"ו
שו"ת "במראה הבזק"
חישוב זמני השקיעה וצאת-הכוכבים לצורך הלכות שבת
מתוך העלון חמדת ימים | תמוז תשפ"ו
42 דק'
חקת
פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?
הרב יצחק חי זאגא | תמוז תשפ"ו
5 דק'
חקת
חוקת - מה עלינו ללמוד מנחש הנחושת לחיינו
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ו
חודשי השנה
לוח דינים ומנהגים לחודש תמוז תשפ"ו
רבנים שונים | סיון תשפ"ו
47 דק'
נדרים
מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.
הרב ינון גרוסברג | כ"ז סיון תשפ"ו
42 דק'
קרח
קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.
הרב אליהו ברין | כ"ח סיון תשפ"ו
37 דק'
אורות ישראל ותחייתו
הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ל' סיון תשפ"ו
51 דק'
יסודות התורה והאמונה
שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ט סיון תשפ''ו
1:02
תורה והלכות ציבור
אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם
רבנים שונים | ל' סיון תשפ"ו
38 דק'
מלכים - הרב עידו יעקובי
סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?
הרב עידו יעקובי | ל' סיון תשפ"ו
42 דק'
לנתיבות ישראל
תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ז סיון תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.
הרב הראל כהן | כ"ד סיון תשפ"ו