ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

לתת עץ שִׁטָּה בארון!!

בית מדרש פרשת השבוע חומש שמות תרומה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשס"ט

לתת עץ שִׁטָּה בארון!!


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
גילה בת רחל

התורה ציותה לבנות את המשכן וכלים רבים שהיו בו מעץ הַשִּׁטָּה. במדרש תנחומא מובא הסבר מדוע התורה מכנה את החומר הזה בשם 'עֲצֵי שִׁטִּים' : "עשרים וארבעה מיני ארזים (עצים משובחים) היו... ומכולם לא נבחר אלא הַשִּׁטָּה בלבד שנאמר 'עֲצֵי שִׁטִּים'. למה קורא אותם 'עֲצֵי שִׁטִּים' ? כדי לרפאות מה שעתידין לעשות בַּשִּׁטִּים (שם מקום) שנאמר 'וַיֵּשֶׁב ישראל בַּשִּׁטִּים (וַיָּחֶל העם לזנות אל בנות מואב)'. ולא תאמר בארון שעשה משה אלא אפילו כל ארון שישראל עושין צריכין ליתן ארז של שִׁטָּה בו."

המדרש מגלה שהתורה קוראת לחומר הבניה הזה 'עֲצֵי שִׁטִּים', כדי לרפא את החטא שישראל עתידים לחטוא במקום שנקרא 'שִׁטִּים'; ולכן צריכים לתת עץ שִׁטָּה בכל ארון שישראל יעשו. אולם דברי המדרש טעונים ברור. התורה ציותה להשתמש ב'עֲצֵי שִׁטִּים' גם בכלים נוספים כמו השולחן ומזבח הקטורת וכו'. אולם חז"ל לימדונו שהציווי מתייחס רק לזמנו של משה רבנו, וכאשר עושים את הכלים הללו במקדש אסור לשים בהם עץ - וצריך לעשותם ממתכת בלבד (רמב"ם בית הבחירה א, יח). מדוע המדרש סבור שהציווי שביחס לארון שונה מהציווי שבשאר הכלים? לבד מכך, הארון שמשה עשה נגנז במחילות שמתחת למקדש, והוא יתגלה לעתיד לבוא ולא יצטרכו לעשות ארון חדש. ולפיכך, המדרש שמצריך לתת עץ 'שִׁטָּה' בכל ארון שישראל עושים - טעון הסבר!!

ה'מַּעְיָן' שצריך להשקות את ה'שִּׁטִּים'
צריך להבין, שהמדרש אינו חולק על דברי חז"ל; אלא שהמדרש מתכוון לשימוש התמידי במשמעות הסמלית של השמות 'שִׁטִּים' ו'שִּׁטָּה'. שִׁטִּים הוא המקום שעם ישראל נפל בו בצורה הנוראה ביותר. ישראל חטאו שם בזנות ובעבודה זרה, והם נענשו במגיפה ומתו מהם אנשים רבים - יותר משאר המקומות שחטאו בהם. כאשר הנביא יואל מנבא על הגאולה הוא אומר 'וּמַעְיָן מִ בֵּית ה' יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים '. לכאורה אי אפשר לקשר בין המקומות הללו. בית ה' הוא המקום הגבוה ביותר מבחינה רוחנית; ואילו הַשִּׁטִּים הוא המקום הנמוך ביותר מבחינה רוחנית. חז"ל אף מגלים שהמקום נקרא הַשִּׁטִּים בגלל רוח ה' שטות ' שנכנסה שם בישראל. מדוע צריך להשקות מקום שקשור לשטות ולחטא באמצעות מַעְיָן שיצא מבית ה'?

ידועים דברי חז"ל, שיצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקב"ה שעוזר לו - אינו יכול לו!! כאשר אדם חטא והוא מגלה שהוא נפל למצב של 'שִׁטִּים' ושל חטא, הוא עלול להילכד במחשבה שהקב"ה דחה אותו והרחיק אותו מעל פניו. לכאורה, אם הקב"ה לא עזר לו הפעם והוא הניח לו לחטוא, הרי שהקב"ה דחה אותו ואינו משגיח עליו עוד. המחשבה הזו משרה על האדם עצבות, והיא מקשה עליו לחזור בתשובה ולהגיע למעמדו הקודם. אולם המחשבה הזו אינה נכונה. הנביא מגלה שהאדם צריך להפנים בלבו שהנפילה היתה לטובתו; והיא היתה מַעְיָן שיצא מבית ה' והופנה לעברו, אל הַשִּׁטִּים שהוא שרוי כעת בתוכם. ה'נפילה' היא סוג של השגחת הקב"ה. הנפילה אל החטא מזכירה לאדם עד כמה הוא תלוי בה'. וכאשר האדם מנצל את ההבנה הזו, ושב לחיות בהכרה שכל רגע ורגע הוא תלוי בחסדי ה', הוא דבוק בה' באמת.

עץ ה'שִׁטָּה' שצריך לשים בכל ארון

המדרש התמוה שהצריך לתת עץ 'שִׁטָּה' בכל ארון שישראל עושים - נועד להשלים את הרעיון העמוק הזה. הנביא יואל מגלה, שנפילה למצב של 'שטים' זו רפואה שה' שלח לי מהמקום הקדוש ביותר - כדי להזכיר לי כמה אני תלוי בו. אולם אפשר להשתמש ב'שטים' גם בתור רפואה מונעת. הכלי הקדוש ביותר בבית ה' היה הארון, והוא מסמל את המצבים שהאדם נמצא בהם בעשייה של קדושה עילאית, וברגשי אמונה חזקים. המדרש מלמדנו שהאדם צריך להזכיר לעצמו, שגם בזמנים הטובים הללו, טבעו האנושי לא השתנה וקיימת בו נטייה לשטות ולחטא. האדם צריך לתת לנגד עיניו - בתור רפואה מונעת - עץ ' שִׁטָּה '; גם כאשר הוא במצב מצוין שנמשל לארון הקדוש. וכדרך שאמר הצדיק הירושלמי הרב אשר פריינד זצוק"ל (גליון החברותא 149): "דרך האמונה היינו, בשעה שמתעלה בהרגשת גדלות הבורא - חושב מתוך אמונה בשפלות העצמי; ואינו צריך לעבור נפילות של ממש כדי לראות את שפלותו".
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il