ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

לנצח את הכפור

בית מדרש סיפורים ותולדות צדיקים סיפורים נוספים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

כט שבט תשס"ט

לנצח את הכפור


סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
גילה בת רחל

היה זה יום של כפור ושלג כבד. אף אחד כמעט לא נראה ברחובות העיר צפת. הרידב"ז, רבי יעקב וילובסקי, מחבר הפירוש לתלמוד הירושלמי וספרי קודש נוספים, שהיה באותה עת זקן ובא בימים, נראה לפתע בחוצות העיר, כשהוא מפלס את דרכו בין ערימות השלג. אנשים שאלו אותו לאן מועדות פניו במזג אוויר כה סוער, והוא ענה כי זהו יום פטירתו של אביו המנוח, ר' זאב ז"ל, והוא הולך לבית הכנסת כדי לומר עליו קדיש.

כמה מהם ניסו לשכנעו: "אבל, כבוד הרב, זו ממש סכנת נפשות לצאת כך! הרי אונס רחמנא פטריה".

הרב שמע את דברי האנשים, מצא מקום ישיבה סמוך, והחל לספר להם את סיפורו:

"יום אחד חזרתי מהחיידר בעיר הולדתי קוברין ברוסיה עם פתק שקבלתי מהמלמד שלי. בפתק היה כתוב שיש גירעון בתשלום שכר הלימוד של שלושת החודשים האחרונים. עוד נכתב כי אם לא יפרע החוב לאלתר, לא אוכל להמשיך ללמוד בחיידר.

"הפתק הרס בבת אחת את השלווה ששררה בביתנו. אווירת נכאים החליפה את שגרת החיים השמחה שהורגלנו לה. אבי, ר' זאב, איש ירא וחרד, לא העלה בדעתו שום עצה איך אוכל להמשיך ללמוד באותו חיידר. הפרנסה היתה ממנו והלאה באותם ימים. בקושי הצליח להשיג דברי מאכל דלים כדי להכניס לפיותינו הרעבים. הוא עסק למחייתו בבניית תנורי לבנים ביתיים, שבהם החיו את עצמם תושביה של רוסיה הקרה. אבל זה זמן רב שלא קיבל שום הזמנה לבניית תנור כזה, ואפילו אם היה מקבל הזמנה באותה עת, לא היו בידו הלבנים וחומרי הגלם הנדרשים לבניית תנור שיוכל לחמם בית.

"גם לפני כן לא שפר גורלנו ביותר, אבל אבי ומורי חסך מפיתו כדי שיוכל לשלוח אותי לטובי המלמדים בעיר, שם למדתי עם בניהם של האמידים. אבי ז"ל עשה ממש הכול כדי שיוכל לממן את שכר הלימוד שלי כאחד מגביריה של קוברין, אבל מה יוכל לעשות כאשר אפס כסף בידו?!

"אבי ומורי ידע שאין רחמים בדיני ממונות, וכי כבר היו דברים מעולם, שילדים נאלצו לעזוב חיידרים בגלל שהוריהם לא עמדו בתשלום בזמן. גם אני עמדתי לעזוב את החיידר. הוא נוכח שכל מאמציו ומסירות נפשו עד כה, לא יעמדו לו כעת.

"המחשבה שבנו אהובו יעזוב את החיידר לא נתנה לו מנוח לרגע, והוא התקומם בתוכו: איך יוכל לראות אותי מחוץ לחיידר? הרי כל שמחתו בחיים היתה לראות אותי עוסק בתורה, וכל תקוותו היתה שאהיה תלמיד חכם. אבל מאידך: מנין ישיג את הסכום הגדול הנדרש עתה?

"ואז הוא קם ועשה מעשה. הגיעה לאוזניו שמועה כי גביר פלוני מעוניין לבנות בביתו תנור חורף מהודר. לפני כן לא ניגש אליו, מפני שלא היו ברשותו חומרים לבניית התנור. כעת ידע מנין יביא את החומרים: הוא יפרק את התנור בביתו!

"לאחר שסיכם עם אותו גביר שיעשה את המלאכה, החל לפרק את התנור הגדול שעמד בחדר המרכזי בביתנו. במשך זמן ממושך עסק בפירוק אטי וזהיר של הלבנים כדי שלא לפגוע באיכותן. בהסכמת אמי ויתר על פינת החום המשפחתית, שנלחמה מדי ערב כנגד החורף הרוסי הכבד.

"לאחר שפירק את התנור לגורמיו, החל להרכיבו מחדש בביתו של אותו גביר. בסיום המלאכה נתן לו הלה בתמורה סכום הגון, שהספיק לממן את החוב ואת המשך לימודיי בחיידר. וכך במשך כל אותו חורף קפאו עצמותיהם של בני משפחתי, אמי, אחיי וצאצאיהם, כדי שאוכל להמשיך את לימודי הקודש באין מפריע. בזכות מסירות הנפש של אבי ז"ל זכיתי ללמוד וללמד ולזכות את הרבים בספריי".

רבי יעקב הקשיש קם על רגליו במרץ, ניער את פתיתי השלג מבגדיו, ופנה אל האנשים ששמעו את סיפורו: "וכעת אמרו נא לי, האם לאבי היה מותר לקפוא בקור הרוסי ללא תנור, ואילו אני אתחשב בקור ולא אומר עליו קדיש?!"
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il