ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
השו"ע בתחילת הלכות מתנה (חושן משפט סי' רמ"א סעיף א) כותב: "אין המקבל זוכה בה (-במתנה) או באחת מהדרכים שהקונה (כלומר: במכירה) זוכה בהן, וכיון שקנה באחת מהדרכים ההן אפילו שלא בפני עדים - קנה".
מקורו של דין זה בסוגיה במסכת קידושין (דף סה:), שם אומרת הסוגיה שבקידושין (וכן בגירושין) יש צורך בנוכחות שני עדים, ותפקידם של העדים בקידושין אינו רק בתור הוכחה לקידושין במקרה של הכחשת העובדות, אלא העדים חיוניים לעצם חלוּת הקידושין, ואם אדם קידש אישה ללא עדים אין אלו קידושין כלל.
לאחר מכן מביאה הגמ' את דברי רב אשי שאמר שלגבי ממונות - "לא איברו סהדי אלא לשקרי". בממונות כל תפקידם של העדים הוא למנוע שקרים והכחשות, אך הם אינם נצרכים לעצם חלות המכירה או המתנה, ורק ב"דבר שבערוה" (גיטין, קידושין) יש צורך בעדים לעצם חלות הדבר.
הרשב"א (בחידושיו לסוגיא שם) הקשה: הרי כל המקור לעדים בדבר שבערוה הוא מהיקש לממונות (בממונות כתוב: "ע"פ שניים עדים יקום דבר" ובעריות כתוב "כי מצא בה ערות דבר", והגמ' בקידושין שם לומדת בהיקש שגם בדבר שבערוה צריכים שני עדים) וכיון שבממונות אין צורך בעדים לעצם החלות - מאין נלמד שבדבר שבערוה יש צורך בעדים לחלות הדבר?
הרשב"א עונה שלומדים "עדי חלות" בדבר שבערוה מהצורך בעדים בממונות כאשר ישנה הכחשה. אולם, קצות החושן (סימן רמ"א סק"א) שואל עליו שעדיין לא הסביר מדוע לא נשווה את שני הדינים!
לכן, עונה קצות החושן שמבחינה עקרונית גם בממון יש צורך ב"עדי חלות" ע"מ שתחול המכירה או המתנה, אלא שצריך להסביר את המושג "עדים".
באמת, גם בדבר שבערוה אין צורך דווקא בעדים, אלא העקרון הוא שצריך לעשות את הקידושין (או הגירושין) באופן שיהיה ניתן להוכחה לאחר מכן. ויכולת ההוכחה של הקידושין מהוו התנאי מהותי להצלחת חלות הקידושין. אין הקידושין חלים אא"כ נעשו באופן שניתן להוכה, ובדרך כלל, הדרך להוכיח את הקידושין היא עדים, ולכן הקידושין אינם חלים בלי עדים.
אך בדיני ממונות יש לנו כלל: "הודאת בעל דין כמאה עדים דמיא". כאשר האדם מודה שהוא חייב הריהו נאמן על עצמו יותר ממאה עדים.
כיון שכך, כל עסקה ממונית הריהי ניתנת להוכחה גם בלי עדים ע"י הודאתו של החייב (או של שניהם), ולכן בממונות אין צורך בעדים לחלות העסקה, משום שנוכחותם של בעלי הדין מועילה במקום העדים.
יתכן, אמנם, שהמתחייב יכחיש בב"ד את העסקה, ולא יודה בה, ואז לא תהיה הוכחה לעסקה, אך לצורך חלות העסקה די לנו שבאופן עקרוני ניתן יהיה להוכיח את העסקה. שהרי גם בקידושין בעדים ישנה אפשרות שהעדים לא יוכלו בשעת הצורך להעיד על הקידושין (כגון שעומדים למות או ללכת למדינת הים). אלא שמספיקה לנו האפשרות העקרונית להוכחת הקידושין.
ניתן עדיין לשאול, מדוע בקידושין לא תועיל הודאת בעל דין?
אולם שאלה זו כבר נשאלה בגמ' בקידושין שם, וענתה הגמ' שהאשה שמודה שנתקדשה לפלוני אינה מעידה רק לחובתה (שנאסרה לכל העולם) אלא גם לחובת הקרובים שנאסרו עליה ועליו מחמת קידושין אלו, לכן אינה נאמנת.
נציין רק, שחידוש זה של קצות החושן אינו מוסכם, ובספר "מילואי חושן" (על קצות החושן הנ"ל) הביא קושיה בשם "שערי יושר" שלפי"ז הקונה מן ההפקר יצטרך עדים שהרי שם אין בעל דין שיוכל להודות בהקנאת החפץ.
כמו כן, הביא שם קושיה של ה"חלקת יואב", מה יהיה כאשר המוכר מכר ע"י שליח ולא היה נוכח בעצמו במכירה. הרי השליח אינו יכול להודות ולחייב את המוכר, והמוכר עצמו לא היה נוכח בשעת המכירה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.













