ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
- ספריה
- חזון קדומים
- כתובות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
רבי אלעזר ורבן שמעון בן גמליאל נחלקו במשנה 1 , האם מעלין לכהונה עפ"י עד אחד. ומבארת הגמ' 2 , שנחלקו בציור הבא: יש אדם שמוחזק לן שאביו כהן. יצא עליו קול שאימו גרושה והורדנוהו מכהונתו. בא עד אחד שהוא כהן והעלינוהו. באו שני עדים שהוא בן גרושה והורדנוהו. לבסוף בא עד נוסף והעיד לכשרותו. לר"א איננו מעלין אותו, ולרשב"ג מעלין.
שיטת רשב"ג, שמעלין לכהונה, צריכה ביאור - הרי יש כאן תרי ותרי, ועל סמך מה נחזיקהו ככהן?
ב. שיטת רש"י
רש"י 3 מבאר שאנו מעמידים את בן הכהן, לאחר שבאו תרי ותרי, על החזקה שנוצרה לאחר עדותו של העד הראשון. עד זה העיד שאימו של בן זה אינה גרושה, ועפ"י עדותו העלנו אותו לכהונה. אלא שלאחר מכן הגיעו תרי שהורדנוהו על פיהם. אולם לאחר שבא עד נוסף לטובת הבן, ויש לנו תרי ותרי, אנו חוזרים ומעמידים אותו על חזקתו שנוצרה לאחר עדותו של העד הראשון.
ג. הקושיות בשיטת רש"י
מקשה הרמב"ן 4 על רש"י מסוגיא אחרת 5 -
שניים טענו לבעלות על קרקע. לולא שהביאו ראיות, היינו פוסקים להם כל דאלים גבר. לאחר מכן הביאו שניהם עדים, אלא שהאחד הביא עדות מעולה יותר, וממילא העמדנו את הקרקע ברשותו. אחר כך גם השני הביא עדות כעדותו של הראשון. מבואר בגמ' שהוי תרי ותרי, וחוזר המצב לקדמותו - כל דאלים גבר. ולשיטת רש"י הדבר אינו מובן. שהרי היינו צריכים לומר, שעדיין נמשיך ונעמיד את הקרקע ברשותו של הראשון, שהרי לו יש חזקה שנוצרה לאחר שבאו התרי הראשונים, שבעקבות עדותם נתנו לו את הקרקע.
נוסיף ונקשה על רש"י - מדוע בסוגייתנו אנו מעמידים על החזקה שנוצרה בעקבות העד הראשון, ולא על החזקה שנוצרה בעקבות עדות השניים שפסלוהו?! אדרבא, חזקה זו נוצרה על בסיס איתן יותר - תרי!
ד. ישוב רש"י עפ"י דברי הרשב"ם
נתבונן בחידוש שמחדש הרשב"ם, ולפי דבריו מיושבת קושיית הרמב"ן -
הרשב"ם 6 מחדש, שדברי הגמ' שחוזר הדין של כל דאלים גבר, לאחר שבאים תרי ותרי, הוא דווקא אם אחד מבעלי הדין שהיו בתחילה הוא זה שהביא את התרי האחרונים. אולם, אם פסקנו כל דאלים גבר בין ראובן לשמעון, וראובן הביא תרי והעמדנו הקרקע ברשותו, ולאחר מכן אדם שלישי , לוי , הביא תרי - לא יחזור הדין של כל דאלים גבר, אלא נשאיר את הקרקע בידי ראובן. והטעם הוא, שכלפי לוי ראובן נחשב מוחזק מכח התרי שהעידו בתחילה לזכותו. ומהו החילוק בין שני המצבים? מדוע כלפי שמעון אין לראובן חזקה, וכלפי לוי יש לו? הביאור הוא כך - אם שמעון הביא תרי, הרי זה נחשב כאילו הביא עדים באמצע הדיון, וכאילו עוד לא העמדנו את ראובן בקרקע, שהרי מתברר שהיתה 'טעות' בהורדת ראובן. שהרי שמעון לפנינו, וטענתו [המחוזקת בעדות] היא שהקרקע שייכת לו. משא"כ בציור שלוי מביא עדים אין הדבר כן. שהרי לוי רק כעת מצטרף לעניין, ולכן לא נגדיר את ההורדה של ראובן לקרקע כטעות.
עולה אם כן מדבריו, שהנהגה שהינהגנו יוצרת דין של חזקה, רק אם בשעת היווצרותה של ההנהגה היא ניגדרת [לפי התנאים הקיימים באותה שעה] כדין גמור וסופי. ומתי היא מוגדרת ככזו? אם אין בע"ד שחותר לשנות את פסק הדין.
ומכאן - נחזור לרש"י.
לאחר העד הראשון שהעיד שהאם אינה גרושה החזקנו את הבן לכהן. וכאן, כיוון שבהלכות איסורים עסקינן, הרי אין לנו צד שכנגדו. ממילא, פסק זה מוגדר כסופי.
וכשלאחר מכן באו תרי והעידו שהאם גרושה, זו עדות חדשה, המקבילה לעדות שלוי מביא עדים [בציור של הרשב"ם]. ממילא עדות זו אינה גורעת את החזקה. אולם, שני עדים אלו, שאנו פוסקים על פיהם ומורידים את הבן מכהונתו, אינם יוצרים חזקה. שהרי הבן הטוען לכהונה נמצא לפנינו, והוא חותר להוכיח שהפסק מוטעה. וכבר אמרנו שבאופן זה לא נוצרת חזקה.
סרה, אם כן, קושיית הרמב"ן. בסוגיית כל דאלים גבר לא נוצרה חזקה כיוון שהפסק 'מוטעה', משא"כ בנידוננו.
ה. גדר חזקה קמייתא - מחלוקת רש"י ורמב"ן
לכשנתבונן בדברי רש"י והרמב"ן, נמצא שנחלקו מחלוקת עקרונית בהבנת המושג חזקה קמייתא.
לדעת הרמב"ן כך מתפרשת החזקה -
ישנו מצב ראשוני שהוא ודאי, ולא מסופק. לאחר מכן מתעורר ספק, האם השתנה המצב. וכאן אנו מעמידים על המצב הראשוני. כגון, פנויה שספק נתקדשה - היא בודאי היתה פנויה. וכגון, אשת איש שספק נתגרשה - היא בודאי היתה א"א.
להבנה זו לא שייך להעמיד את בן הכהן על החזקה שנוצרה לאחר עדות העד הראשון. שהרי העמדתו ככהן מתבררת לאחר מכן כמסופקת, ומה בכך שחשבנוהו לכהן? והרי שם אין מצב ראשוני שהוא בגדר ודאי - שאם הוא בן גרושה, הרי מעולם לא היה כהן!
ואילו לרש"י המושג חזקה קמייתא מתפרש אחרת לגמרי. אם היה מצב ראשוני כלשהו, אעפ"י שאח"כ נוצר ספק על מצב זה גופו אם כדין היה, הרי זו חזקה [ובתנאי שמצב זה היה מוחלט, כדלעיל].
יסודות מרכזיים שנזכרים או מתחדשים בשיעור זה
* גדר חזקה קמייתא: לרמב"ן - העמדה על מצב ראשוני, שהוא מצב ודאי ולא מסופק. לרש"י - העמדה על מצב ראשוני, אפי' מסופק, ובתנאי שמצב זה לא עמד להשתנות.
* גדר מצב שעומד להשתנות [לרש"י] הוא, כשיש לפנינו בע"ד הטוען שהמצב אינו אמיתי.
שופר
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
בריאת העולם בפרשת לך לך
עבודה שאין לה סוף
איך מותר להכין קפה בשבת?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
