- משנה וגמרא
- כתובות
- ספריה
- כתובות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
רבי אלעזר ורבן שמעון בן גמליאל נחלקו במשנה 1 , האם מעלין לכהונה עפ"י עד אחד. ומבארת הגמ' 2 , שנחלקו בציור הבא: יש אדם שמוחזק לן שאביו כהן. יצא עליו קול שאימו גרושה והורדנוהו מכהונתו. בא עד אחד שהוא כהן והעלינוהו. באו שני עדים שהוא בן גרושה והורדנוהו. לבסוף בא עד נוסף והעיד לכשרותו. לר"א איננו מעלין אותו, ולרשב"ג מעלין.
שיטת רשב"ג, שמעלין לכהונה, צריכה ביאור - הרי יש כאן תרי ותרי, ועל סמך מה נחזיקהו ככהן?
ב. שיטת רש"י
רש"י 3 מבאר שאנו מעמידים את בן הכהן, לאחר שבאו תרי ותרי, על החזקה שנוצרה לאחר עדותו של העד הראשון. עד זה העיד שאימו של בן זה אינה גרושה, ועפ"י עדותו העלנו אותו לכהונה. אלא שלאחר מכן הגיעו תרי שהורדנוהו על פיהם. אולם לאחר שבא עד נוסף לטובת הבן, ויש לנו תרי ותרי, אנו חוזרים ומעמידים אותו על חזקתו שנוצרה לאחר עדותו של העד הראשון.
ג. הקושיות בשיטת רש"י
מקשה הרמב"ן 4 על רש"י מסוגיא אחרת 5 -
שניים טענו לבעלות על קרקע. לולא שהביאו ראיות, היינו פוסקים להם כל דאלים גבר. לאחר מכן הביאו שניהם עדים, אלא שהאחד הביא עדות מעולה יותר, וממילא העמדנו את הקרקע ברשותו. אחר כך גם השני הביא עדות כעדותו של הראשון. מבואר בגמ' שהוי תרי ותרי, וחוזר המצב לקדמותו - כל דאלים גבר. ולשיטת רש"י הדבר אינו מובן. שהרי היינו צריכים לומר, שעדיין נמשיך ונעמיד את הקרקע ברשותו של הראשון, שהרי לו יש חזקה שנוצרה לאחר שבאו התרי הראשונים, שבעקבות עדותם נתנו לו את הקרקע.
נוסיף ונקשה על רש"י - מדוע בסוגייתנו אנו מעמידים על החזקה שנוצרה בעקבות העד הראשון, ולא על החזקה שנוצרה בעקבות עדות השניים שפסלוהו?! אדרבא, חזקה זו נוצרה על בסיס איתן יותר - תרי!
ד. ישוב רש"י עפ"י דברי הרשב"ם
נתבונן בחידוש שמחדש הרשב"ם, ולפי דבריו מיושבת קושיית הרמב"ן -
הרשב"ם 6 מחדש, שדברי הגמ' שחוזר הדין של כל דאלים גבר, לאחר שבאים תרי ותרי, הוא דווקא אם אחד מבעלי הדין שהיו בתחילה הוא זה שהביא את התרי האחרונים. אולם, אם פסקנו כל דאלים גבר בין ראובן לשמעון, וראובן הביא תרי והעמדנו הקרקע ברשותו, ולאחר מכן אדם שלישי , לוי , הביא תרי - לא יחזור הדין של כל דאלים גבר, אלא נשאיר את הקרקע בידי ראובן. והטעם הוא, שכלפי לוי ראובן נחשב מוחזק מכח התרי שהעידו בתחילה לזכותו. ומהו החילוק בין שני המצבים? מדוע כלפי שמעון אין לראובן חזקה, וכלפי לוי יש לו? הביאור הוא כך - אם שמעון הביא תרי, הרי זה נחשב כאילו הביא עדים באמצע הדיון, וכאילו עוד לא העמדנו את ראובן בקרקע, שהרי מתברר שהיתה 'טעות' בהורדת ראובן. שהרי שמעון לפנינו, וטענתו [המחוזקת בעדות] היא שהקרקע שייכת לו. משא"כ בציור שלוי מביא עדים אין הדבר כן. שהרי לוי רק כעת מצטרף לעניין, ולכן לא נגדיר את ההורדה של ראובן לקרקע כטעות.
עולה אם כן מדבריו, שהנהגה שהינהגנו יוצרת דין של חזקה, רק אם בשעת היווצרותה של ההנהגה היא ניגדרת [לפי התנאים הקיימים באותה שעה] כדין גמור וסופי. ומתי היא מוגדרת ככזו? אם אין בע"ד שחותר לשנות את פסק הדין.
ומכאן - נחזור לרש"י.
לאחר העד הראשון שהעיד שהאם אינה גרושה החזקנו את הבן לכהן. וכאן, כיוון שבהלכות איסורים עסקינן, הרי אין לנו צד שכנגדו. ממילא, פסק זה מוגדר כסופי.
וכשלאחר מכן באו תרי והעידו שהאם גרושה, זו עדות חדשה, המקבילה לעדות שלוי מביא עדים [בציור של הרשב"ם]. ממילא עדות זו אינה גורעת את החזקה. אולם, שני עדים אלו, שאנו פוסקים על פיהם ומורידים את הבן מכהונתו, אינם יוצרים חזקה. שהרי הבן הטוען לכהונה נמצא לפנינו, והוא חותר להוכיח שהפסק מוטעה. וכבר אמרנו שבאופן זה לא נוצרת חזקה.
סרה, אם כן, קושיית הרמב"ן. בסוגיית כל דאלים גבר לא נוצרה חזקה כיוון שהפסק 'מוטעה', משא"כ בנידוננו.
ה. גדר חזקה קמייתא - מחלוקת רש"י ורמב"ן
לכשנתבונן בדברי רש"י והרמב"ן, נמצא שנחלקו מחלוקת עקרונית בהבנת המושג חזקה קמייתא.
לדעת הרמב"ן כך מתפרשת החזקה -
ישנו מצב ראשוני שהוא ודאי, ולא מסופק. לאחר מכן מתעורר ספק, האם השתנה המצב. וכאן אנו מעמידים על המצב הראשוני. כגון, פנויה שספק נתקדשה - היא בודאי היתה פנויה. וכגון, אשת איש שספק נתגרשה - היא בודאי היתה א"א.
להבנה זו לא שייך להעמיד את בן הכהן על החזקה שנוצרה לאחר עדות העד הראשון. שהרי העמדתו ככהן מתבררת לאחר מכן כמסופקת, ומה בכך שחשבנוהו לכהן? והרי שם אין מצב ראשוני שהוא בגדר ודאי - שאם הוא בן גרושה, הרי מעולם לא היה כהן!
ואילו לרש"י המושג חזקה קמייתא מתפרש אחרת לגמרי. אם היה מצב ראשוני כלשהו, אעפ"י שאח"כ נוצר ספק על מצב זה גופו אם כדין היה, הרי זו חזקה [ובתנאי שמצב זה היה מוחלט, כדלעיל].
יסודות מרכזיים שנזכרים או מתחדשים בשיעור זה
* גדר חזקה קמייתא: לרמב"ן - העמדה על מצב ראשוני, שהוא מצב ודאי ולא מסופק. לרש"י - העמדה על מצב ראשוני, אפי' מסופק, ובתנאי שמצב זה לא עמד להשתנות.
* גדר מצב שעומד להשתנות [לרש"י] הוא, כשיש לפנינו בע"ד הטוען שהמצב אינו אמיתי.
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
חידוש כוחות העולם
חכמת התורה וחכמות החול
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
למה ללמוד גמרא?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד גמרא?
אנחנו בצד של החזקים!
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
