^ 1. מבוא למכתבי הראי"ה קוק והגרי"מ חרל"פ לוייצמן וסוקולוב המובאים להלן, נכתב על-ידי הראל כהן.
^ 2. "מלחמת-עולם של עכשיו, צְפִיה נוראה גדולה ועמוקה יש בה, מצורף לכל גלגולי הזמנים והוראת הקץ המגולה של התיישבות ארץ-ישראל", אורות, אורות מאופל, "המלחמה" סע' א.
^ 3. פרקי חזון נוספים מעין אלו קובצו על ידי מו"ר הרב משה צבי נרי'ה זצ"ל בספרו ליקוטי הראי"ה א, עמ' 115.
^ 4. ניצניה כבר נראו באביב ה'תרע"ז, אז כתב הראי"ה: "כמובן החדשות הרוסיות מענינות באיזו מדה. בע"ה נוכל לומר שניצוץ אור קטן ממגמתה של ההריסה העולמית ע"פ עצת ד' אשר שם שמות בארץ כבר הולך ומתגלה".
^ 5. וכך המשיכו תכיפות מאורעות הגאולה: בז' באייר ה'תר"פ התקיימה ועידת סן-רמו (איטליה), שייצגה את רוב מעצמות בעלות הברית, וקיבלה את הצהרת בלפור. בכך חזרה והוענקה הכרה, בינלאומית הפעם, בזכויות העם היהודי על ארץ ישראל על שני עברי הירדן. בי"ד בתמוז ה'תר"פ הצטרפה אמריקה להחלטת סן-רמו. בכ"ח בתמוז ה'תרפ"ב אישר אף חבר-הלאומים את החלטת ועידת סן-רמו, רק שבאופן שרירותי כרתו את עבר הירדן המזרחי מן ההכרה. וראה עוד בספר צניף מלוכה למו"ר הרב משה צבי נרי'ה זצ"ל, במאמרו הגדול היסודי "זכותנו על ארץ ישראל", במיוחד מעמ' 226 ואילך.
^ 6. כעבור שנים ספורות יחל העם הבריטי לצד הערבים להתנכל ליישוב היהודי בארץ ישראל, ויתחיל אז, אמנם בהדרגה, אך בקצב מתגבר, המאבק בבריטים עד לגירושם מהארץ.
^ 7. אור-החיים הקדוש כד, יז בענין "בעִתה - אחישנה", בדרך שתבוא הגאולה.
^ 8. נתפרסם ב"קול ישראל" בטאונה של "אגודת ישראל" בירושלים, ט"ז בכסלו ה'תרצ"ג.
^ 9. במאמר "לזכר הלורד בלפור", מאמרי הראי"ה עמ' 248-251.
^ 10. ראה מאבני המקום יא, עמ' 61, דברי תלמידו הרב קניאל: "כי שליח ההשגחה העליונה הוא היה גם באותם הימים ההיסטוריים שלפני מתן הצהרת בלפור. הוא היה בזמן המלחמה בשוייץ. בקשו מלונדון שיבא שם לקבל עליו עול רבנות. הוא לא רצה. הוא חשש שאם יקבל רבנות בלונדון, אז לא יוכל מהר לשוב אל הארץ. בכל זאת כתב להם, בהיותו בטוח שתוצאות המלחמה העולמית תביאנה בכנפיהן ישועה לישראל, וצמיחת הישועה תתחיל ממדינת אנגליה הנאורה, לכן רוצה הוא להיות במטרופולין של המדינה הזאת, אולי יוכל במה שהוא לסייע ולעזור בהשגת זכות עמו על מולדתו", עיין שם על פועלו במפורט. וראה באגרות הראי"ה אגרות תתלב-ג, תתנב, תתנו, ובמאמרי-הראי"ה עמ' 331-332. וראה דברי הרב מאיר בר-אילן ז"ל בחזון-הגאולה עמ' שמ, ודברי הרצי"ה בשיחותיו מס' 14 סע' 15, ומס' 31 סע' 12-17, ומס' 59 עמ' 13-16, וב"לשלושה באלול", א סע' סד ובקובץ "במערכה הציבורית" עמ' נח-נט ובמתוך התורה הגואלת חלק א, עמ' מ, מח; חלק ב, עמ' רפח. ראה גם באינצ' של הציונות הדתית כרך ה, עמ' 187-190. מועדי-הראי"ה עמ' שצא-שצד. חיי-הראי"ה עמ' ריח-ריט. וכן: "הרב קוק וההתישבות החילונית - מסעות ומגעים", יעקב הדני, ירושלים ה'תש"ם, עמ' 71, הערה 2. "מזכיר הרב" לר' שמעון גליצנשטיין, עמ' לח-מ. שבחי הראי"ה עמ' קלט-קמ. ובספר "הראי"ה קוק" להרב-השר יהודה-ליב פישמן-מימון, עמ' קלד-ח.
^ 11. וראה בפרקים הנפלאים: "הרב שגלה", ו"הדוגל בירושלים", למו"ר הרב משה צבי נרי'ה זצ"ל, כפי שנדפסו בספרו ליקוטי הראי"ה חלק א, עמ' 111-120.
^ 12. ראה אגרות לראי"ה אגרת פז מהמזכיר הראשי של ועד העיר האשכנזי של ירושלים, הרב ברוך ראובן שלמה הלוי יונגרייס, על הדאגה, כי בעקבות ההצהרה, ובעקבות כיבוש הארץ על ידי הבריטים, יש אופוריה של הצלחה בהגשמת הרעיונות הציוניים ויישובה של הארץ, אך תוך קיפוח צרכי הרוח והדת וכל המוסדות התורניים, וכי כל הממון נמצא אצל החילוניים. בתקופה זו החל מתח גדול בין דתיים לחילוניים בשל כך - ראה אגרות לראי"ה מאגרת פט ואילך. ומצד אחר: לאחר שקרא את תוכניתה של "הסתדרות ירושלים", מֵיצר הרב יהודה ליה הכהן פישמן-מימון, ששהה בניו-יורק, במכתב ששיגר אל הרב ללונדון, על כי הרב מקים תנועה חדשה. הוא מבקש להשתמש בתנועת "המזרחי" לשם הגשמת רעיון זה של הרב (מנגד - דעת הרב מובאת באגרת תתעה), שהוא מעיד כי "אנכי יודע, כי מחשבה זו תפעם זה זמן רב בלב כבוד-תורתו המלא אהבה רבה וקדושה לעמנו ולארצנו ולכל קדשנו" (אגרות הרב מימון חלק א אגרת קפד). וראה עוד שיחות הרצי"ה מס' 14 "שיבת ציון", סע' 15; מס' 74 "תשובת הדור", סע' 6.
^ 13. ראה בכל האגרות של הרב, הסמוכות ונראות לתאריך של הצהרת בלפור.
^ 14. ע' עוד באינציקלופדיה לציונות הדתית כרך ה, בערכו של הראי"ה, עמ' 317.
^ 15. ראה עוד שיחות הרצי"ה מס' 14 "שיבת ציון", סע' 15.
^ 16. "קובץ קטן" (ח) סע' קכו.
^ 17. באגרות לראי"ה אגרת צג מציע אחד מגדולי חכמי ירושלים, הרב ר' שלמה מנחם ויינטרוויב, להקים את הישיבה הזו בחברון.
^ 18. בכ' במנחם-אב ה'תרע"ח פרסם הגרימ"ח "מכתב גלוי" בן ט"ז עמודים ביחס "אל מגמת פני האידיאל של מעלת כבודו מרן שליט"א להשתדל בכל עוז לייסד ישיבה עולמית בעיר קדשנו ותפארתנו ירושלים תובב"א, שיהיה איזה כח מכריע על תגבורת החול" (לשונו במכתב אל הראי"ה ללונדון, "הד הרים" מהד' אלון-מורה ה'תשנ"ז, סי' מב). מה חבל שמכתב גלוי זה איננו בנמצא, אף שנמצא לו גואל בשנת ה'תשל"ג שהוציא לאור מהד' צילום של המכתב והדפיסו כקונטרס עצמאי, דק בעוביו ומותניים עבות לו בדקות אמריו.
^ 19. אגב, שם מזכיר הרב נרי'ה זצ"ל את קיומה של האגרת הנדפסת לראשונה להלן.
^ 20. צמח צבי אגרת פ, עמ' ר.
^ 21. ההמשך לא נמצא לעת עתה.